בימים כתיקונם, זה יהיה די נדיר למצוא על במה אחת מדען טילים שסייע בפיתוח מערכת כיפת ברזל, חוקר תלמוד יליד אוסטרליה, ומנחה שעשועון טלוויזיה רוסי פופולרי.
אבל אלה הם אינם ימים רגילים, ומגפת הקורונה העולמית הצליחה לחבר בין השלושה במפגש זום שנערך לאחרונה – יחד עם שבעה מרצים נוספים – בפסטיבל המקוון הגדול אי פעם של ארגון לימוד FSU, ארגון חינוכי בינלאומי של יהודים דוברי רוסית ברחבי העולם.
אירוע eFest של לימוד FSU שנערך ב-3 במאי, היה מיועד בעיקר ליהדות צפון אמריקה, אבל משך אליו קהל של יותר מ-500 משתתפים משלוש יבשות, וכלל 10 הרצאות ברוסית ובאנגלית.
"לימוד FSU חזק יותר מכל נגיף קורונה", אמרה קסניה סבטלובה, פרשנית טלוויזיה דוברת רוסית מישראל וחברת כנסת לשעבר. "אני שמחה מאוד על האירוע, שבו אנו יכולים לקיים דיון תרבותי על דברים שחשובים ליהודים בתפוצות".
סבטלובה הופיעה על המסך מול ישי פליישר, דובר היישוב היהודי בחברון, בדיון ער תחת הכותרת "בין פתרון של שתי מדינות לבין ריבונות".
בפסטיבל המיוחד השתתפו מרצים מכל הזרמים והדעות שדיברו על מגוון רחב של נושאים. בחלק שהתקיים בשפה הרוסית השתתפו הסופרת הישראלית-רוסית דינה רובינה, גורו החינוך ההומניסטי דימה זיצר, העיתונאי ומנחה הטלוויזיה הרוסי-אמריקאי ולדימיר פוזנר, הסטיריקן והעיתונאי הרוסי הנודע ויקטור שנדרוביץ' והשף וובה טשייב שהכין חריימה, דג בסגנון מרוקאי.
בחלק שהתקיים בשפה האנגלית תיאר המדען ארי סכר בהומור רב את מורכבותה של מערכת כיפת ברזל. הרב מרדכי בכר, מרצה בישיבה יוניברסיטי, דיבר על גישות חסידיות להתמודדות עם אי הודאות בחיים. "אפשר לחוש אי ודאות בנוגע לחיים, במיוחד בזמנים כאלה, אבל עלינו להיות בטוחים בדבר אחד והוא שאלוהים מאמין בנו", אמר בכר. "זו הפעם הרביעית שאני מרצה באירוע של לימוד, ובפעם הבאה בעזרת השם, האירוע יתקיים פנים אל פנים. חיבוקים וירטואליים לכולם".
האירוע המקוון שהתקיים ביום ראשון נערך במקום הכנסים השנתיים שעורך לימוד FSU באופן קבוע בצפון אמריקה מאז 2009. הכנסים השנה נקבעו ל- 27-29 במארס בטורונטו ול-15-17 במאי בפרסיפני, ניו ג'רזי. אולם בתחילת מארס, מגפת הקורונה שהתפשטה במהירות אילצה את המארגנים לדחות את הכנסים, והם החלו מיד בבדיקת חלופות.
"הרעיון היה שאם נעשה כנס וירטואלי, הוא צריך להיות ייחודי", אמר אלמן איסקוב, יו"ר משותף של אירוע 2020 בניו יורק. "כל כך הרבה דברים נערכים בזום, לכן החלטנו לעשות אותו בעיקר ברוסית ולהתמקד במרצים ידוענים".
למעשה, מאז פרוץ המגפה, הועדות המארגנות של לימוד FSU ברחבי העולם העבירו במהירות את פעילויותן לאינטרנט, ארגנו הרצאות, דיונים ומפגשים חברתיים וירטואליים. בחודש האחרון, צוותים מישראל, אוקראינה, בלארוס, מולדובה, רוסיה ומערב אירופה ערכו עשרות פעילויות מקוונות בהשתתפות מאות אנשים.
האירוע נפתח ביום ראשון בדברי ברכה קצרים שנשא מתיו ברונפמן, יו"ר ועדת ההיגוי הבינלאומית של לימוד FSU, לצד ברכות של נשיא הארגון אהרון פרנקל, המייסד חיים צ'סלר והמייסדת השותפה סנדרה קאן.
האירוע נמשך ארבע שעות והסתיים במשחק הפופולרי עוד מהעידן הסובייטי – “Shto?Gde?Kogda?” (מה? איפה? מתי?) – בהשתתפות אחד מהמתחרים הבולטים של השעשועון לדורותיו, אלכסנדר דרוז, ובמופע על פסנתר בשידור חי מתל אביב של הזמרת, המלחינה והשחקנית הישראלית ילידת אוקראינה, מארינה מקסימיליאן.
"הרגשנו שיש לנו כאן הזדמנות להשכיח קצת מהאנשים את הנגיף, מפני שנראה שעל זה כולם מדברים, כל היום", אמרה אלינה ביטל, ילידת אודסה שחיה בניו יורק זה 26 שנים ומשמשת כיו"ר לימוד FSU ניו יורק.
בדרך כלל, על כנסים בסדר גודל כזה עובדים עשרות אנשי מקצוע שמתכננים אותו במשך חודשים, ציינה ביטל. את האירוע של ה-3 במאי תכננו בעיקר מתנדבים. ארגנו אותו שלושה צוותים של לימוד FSU שעבדו יחד – מניו יורק, החוף המערבי וקנדה – בסיועה של מנהלת הפרויקט האמריקאי נועם שומך חיימוב, המנהלת הארצית בקנדה מילה וויחאנסקי ולימוד צפון אמריקה. הצופים, ששילמו סכום סמלי של 18 או 36 דולר לאדם, הגיעו מארצות הברית, קנדה, רוסיה, ישראל, בלארוס, גרמניה, בריטניה, מולדובה, אוסטרליה, ליטא, אוסטריה ומדינות נוספות.
לא חסרו גם אתגרים – כמו למשל הצורך לוודא שאנשים שלא יתנהגו כראוי יוצאו מהכנס הווירטואלי. לדברי ביטל, ההיבט החיובי היה "שיכולנו להביא מרצים שבעבר לא יכולנו להביא לאירועים הרגילים, וזאת עקב העובדה שהיום אין להם מקום אחר להיות בו".
נינה פיינברג, היו"ר השותפה של אירוע 2020 בניו יורק, עברה לברוקלין ממוסקבה בשנת 2016 עם בעלה ובנה. היא ציינה שהחלוקה הפוליטית והדתית שנצפית לעיתים קרובות בקהילה היהודית האמריקאית, לא קיימת מלימוד FSU.
"אנחנו רוצים שכולם יתקבצו יחד כקהילה וייהנו מהפסטיבל", אמרה פיינברג.
אלכס כץ, רואה חשבון מטורונטו ובמקור מקייב אוקראינה, החל להיות מעורב בלימוד FSU בקנדה לפני חמש שנים, לאחר שהשתתף בפעם הראשונה בכנס של הארגון בניו יורק. "התאהבתי מיד בכל הקונספט והמגוון של הדוברים והדעות, וברעיון שכולם מתכנסים יחד מכל קצוות הקשת הדתית", אמר כץ בן ה-46 שמגדיר עצמו אורתודוקסי מודרני.
קנדה היא ביתם של עשרות אלפי יהודים דוברי רוסית, רבים מהם נולדו בברית המועצות, עלו לישראל ולאחר מכן עברו לקנדה, לדברי גלית ברעם, הקונסול הכללי של ישראל בטורונטו ומערב קנדה. "לנו, כדיפלומטים ישראליים, חשוב לשמור על קשר איתם – ולוודא שהם יודעים שישראל תהיה תמיד עבורם בית, רחוק מהבית", אמרה ברעם, שגם לה שורשים מבלארוס. "המיזם של לימוד יוצר בדיוק את המסגרת שדרושה לנו כדי לעשות זאת".
אירועים נוספים מתוכננים למאי ויוני. ליוזמות מקומיות יתווספו שורה של אירועים מקוונים שמארגן המטה הבינלאומי של לימוד FSU .במפגש הראשון בסדרה שצפוי להתקיים ב-10 במאי, אהרון פרנקל והמשנה לנשיאת בית המשפט העליון בדימוס, השופט אליקים רובינשטיין, ידונו במצבו של העם היהודי והאנטישמיות הגואה במהלך מגפת הקורונה.
הארי רוזנבאום, יו"ר כבוד של לימוד FSU קנדה, אמר כי תוכניות מסוג זה חשובות, מפני שהן מאחדות יהודים מכל העולם בימים טרופים אלה.
"אשתי ואני נולדנו שנינו באירופה לאחר מלחמת העולם השנייה לניצולי שואה", הוא אמר. "אנו חולקים חוויות דומות רבות עם משתתפי וחברי לימוד FSU. הקהילה היהודית נותנת לנו זהות ומקום של שייכות, ואירוע זה מעניק לנו הזדמנות לשתף מחשבות ולקחת חלק פעיל בדו שיח חיוני ומשמעותי.״
