(JTA) – הרב קֵייפרס פונֵיי כבר יודע שכשהוא מגיע לבית כנסת אחר מזה שבו הוא משמש כרב, הוא חייב להתכונן נפשית לתגובה שתגיע ברגע שיעבור בדלת.
אמנם הוא נכנס חבוש כיפה ואוחז בטלית, אך פונֵיי יודע שאם יש שם שומר או שוטר בכניסה, הוא וודאי ייתקל בתחקור מקיף. הסיבה: הרב פוניי הוא אפריקני-אמריקני.
"הם צריכים לעשות את מה שהכי נוח להם", אמר פוניי, רב בקהילה העברית האתיופית 'בית שלום בני זקן' בשיקאגו, על נהלי השמירה בבתי כנסת אחרים. אבל, הוסיף, "אם אני הולך לבית כנסת שלא הוזמנתי אליו כדובר שתמונתו מופיעה ומתפרסמת, יהיה לי מאוד לא נוח להיכנס לשם״.
ההיתקלויות האחרונות בין שוטרים חמושים לבין אמריקנים שחורים הציתו תנועת מחאה כלל ארצית מאז הריגתו של ג'ורג' פלויד, גבר אפריקני-אמריקני, בידי שוטרים לבנים במיניאפוליס בסוף חודש מאי. תנועת המחאה הזו העמידה בתי כנסת ומוסדות יהודיים אחרים בפני ברירה לא פשוטה: מצד אחד, הם נוטים לצדד בתנועת המחאה, אך מן הצד השני, יש להם קשרים הדוקים עם כוחות המשטרה שמסייעים להם בטיפול בגל האנטישמיות הגואה, שכללה התקפות קטלניות על יהודים בפיטסבורג; בפּאווִי שבקליפורניה, ובג'רזי סיטי שבניו ג'רזי.
"הם מרגישים מוגנים ואני מבינה את זה", אמרה תמר מנשה, אפריקנית-אמריקנית משיקאגו, בדברה על יהודים לבנים. "זו לא אשמתם שהם מרגישים מוגנים. אבל אנחנו לא. אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שהם יהיו רגישים לזה, שיהיו מודעים לזה".
מנשה, הלומדת לרבנות ופעילה במאבק נגד שימוש אלים בנשק חם, הוסיפה: "חלק מהאנשים שמפניהם השוטרים מגינים עליכם, הם בעצם אנשים שאתם רואים בהם ידידים".
לארגונים יהודיים יש היסטוריה של שיתוף פעולה הדוק עם רשויות אכיפת החוק, ורבים רואים בכוחות המשטרה ידידים ולא אויבים, כפי שהם מוצגים בהפגנות בשבועות האחרונים. מנהיגים יהודיים אסירי תודה על התגובה המהירה של שוטרים להתקפות אנטישמיות, ונוהגים להמליץ לבתי כנסת ולמוסדות יהודיים לבנות מערכת יחסים קרובה עם המשטרה.
"יש במשטרה דעה קדומה, יש הטיה. אנחנו צריכים להתמודד עם זה", אמר אברהם פוֹקסמן, שעמד במשך שנים בראש 'הליגה נגד השמצה', וייסד הרבה מתוכניות אכיפת החוק שלה.
פוקסמן אמר שהוא תומך ביותר שקיפות מצד המשטרה, "אבל בסופו של דבר, הקהילה האפריקנית-אמריקנית תצטרך את אותה הגנה שאנחנו נהנים ממנה".
'הליגה נגד השמצה' היא אחד הארגונים שניסו לעבוד עם שני הצדדים לסכסוך הזה. לארגון יש היסטוריה ארוכה של פעילות למען זכויות אזרח ושל סולידריות עם מחאות הקהילה השחורה. הליגה קראה לחקיקה אגרסיבית נגד אלימות משטרתית ואף ארגנה פעילות שבת שהוקדשה למאבק בגזענות.
אולם 'הליגה נגד השמצה' אינה שותפה כלל לקריאות להפסיק את תקצוב למשטרה, קריאות שעומדות במרכז התביעות של תנועת המחאה ״חיי שחורים נחשבים״. את שער מדריך 'הליגה נגד השמצה' שכותרתו "כך תגנו על המוסדות היהודיים שלכם", מעטרים צילומי שוטרים והחוברת ממליצה שוב ושוב לארגונים יהודיים לפנות למשטרה ולערב את רשויות אכיפת החוק במאמץ לשמור על בטחונם.
"כדאי לבנות היכרות הדדית עם גורמי אכיפת החוק המקומיים לפני שיש בעיות", נאמר במדריך. "הזמינו את השוטרים המקומיים להשתמש בחדר הכושר שלכם, להצטרף אליכם לעונג שבת או פשוט לבקר בבניין שלכם וללמוד להכיר אותו".
הארגון העיקרי שעליו מוטלת המשימה לתאם את ההגנה למוסדות יהודיים נקרא Secure Community Network – רשת אבטחת קהילות – או SCN, שנוסד ב -2004. רשת SCN רואה גם היא במשטרה את הכתובת הראשונה והמרכזית עבור בתי כנסת, בתי ספר ומרכזים קהילתיים, המנסים לגבש תוכנית אבטחה. שני המנכ"לים של הרשת, בהווה ובעבר, הגיעו אליה לאחר קריירה ארוכה באכיפת החוק.
רשת SCN ממליצה לשמור על קשר עם המשטרה המקומית בעת גיבוש כל תוכנית לאבטחת מוסדות יהודיים. בדוח שפורסם השנה בנושא הצבת שומרים חמושים בבתי כנסת – צעד ש-SCN לאו דווקא המליצה עליו, קבעה הרשת שהאופציה הטובה ביותר לשמירה על בטחון המוסדות היהודיים היא לדאוג שיהיה במקום שוטר בתפקיד. הרשת זוקפת את מניעתה של שפיכות דמים נוספת בפיטסבורג, בפאווי ובג'רזי סיטי לעובדה שהמשטרה הגיעה למקום במהירות.
מנכ"ל הרשת, מייקל מַסטֶרס, שימש בעבר בתפקיד בכיר במשרד לביטחון המולדת באזור שיקאגו. מסטרס הביע תמיכה במאמצים לחייב את המשטרה לשקיפות ולמתַן דין וחשבון כדי להגביר את ביטחונם של אפריקנים-אמריקנים, אבל הוא לא ציין כיצד יש לעשות זאת.
לדברי מאסטרס, על הקהילה היהודית לנצל את קשריה עם גורמי אכיפת החוק כדי לקדם שקיפות זו ולהפוך את המשטרה למכילה יותר גם כלפי כלפי יהודים שאינם לבנים.
"היחסים שלנו עם גורמי אכיפת החוק היו עד עכשיו מוצלחים יותר מאלה של קהילות אחרות, ואם יש דברים שאפשר ללמוד מזה או דרכים שבהן נוכל למנף את זה כדי לחולל שינוי משמעותי, זה ייטיב עם קהילות אחרות", הוא אמר. " חשוב לנו גם להכיר כקהילה בכך שאנחנו לא עשויים מקשה אחת. יש בקהילה היהודית מגוון אנושי עצום".
אבל מסטרס הדגיש שמתקפות אנטישמיות עדיין מהוות איום ושהמשטרה היא שותפה מרכזית במניעתן.
"קיים איום מאוד אמיתי, מאוד קטלני וסביר שגם מאוד פעיל נגד הקהילה שלנו", הוא אמר. "אם אנחנו מכירים בכל זה ומקבלים שעלינו להבטיח את שלומם ובטחונם של הקהילה ושל האנשים שנכנסים למוסדות שלנו, אבל יש בעיות עם הארגונים שמספקים חלק מן השירותים האלה, אז יש לנו אחריות לעבוד עם הארגונים והמוסדות הללו… כדי לטפל בזה ולתקן אותם".
'הליגה נגד השמצה' נטלה על עצמה לקדם תוכניות המחנכות שוטרים נגד קיצוניות ונגד דעות קדומות.
הליגה היא הגוף הלא ממשלתי הגדול ביותר באמריקה המספק הכשרה לגורמי אכיפת החוק ועוד כה עברו 150,000 שוטרים דרך התוכניות שהיא מעבירה. חלק מן ההכשרה עוסק במלחמה בטרור, אך רבות מן התוכניות מתמקדות בזיהוי פשעי שנאה ומאבק בדעות מוטות הרוחשות מתחת לפני השטח.
באחת התוכניות האלה נלקחים השוטרים למוזיאון השואה בוושינגטון הבירה, כדי להראות להם כיצד שוטרים בתקופת השואה הוציאו לפועל החלטות מדיניות גזעניות של רצח עם. המרכז לחקר קיצוניות של 'הליגה נגד השמצה' גם סיפק לא פעם לאף.בי.איי מידע מודיעיני על קיצונים, שסייע למעצרם.
גורמים רשמיים ב'ליגה נגד השמצה' סירבו להתראיין למאמר זה, אולם הארגון מסר הצהרה מפי המנכ"ל שלו, ג'ונתן גרינבלט בנוגע לקריאות להפסיק את תקצוב המשטרה בגלל יחסה לשחורים.
"גורמי אכיפת החוק צריכים לעשות עבודה חשובה, מעמיקה ומערכתית כדי לבנות מחדש את האמון ולמנוע טרגדיות כמו רצח ג'ורג' פלויד או בריאונה טיילור", אמר גרינבלט. הוא הוסיף שהליגה נגד השמצה פועלת למען "השקעות ברפורמה של ממש במשטרה ומאמצים נרחבים יותר לטפל בגזענות מוסדית במערכת המשפט הפלילי".
הרב פונֵיי אמר שבית הכנסת שלו, באזור הדרומי של שיקאגו, נמצא בקשר עם המשטרה, אך מסתמך בעיקר על רשת של קשרים קרובים עם תושבי השכונה כדי ליצור תחושת ביטחון.
האבטחה "לא יכולה לבוא על חשבון יהודים שחורים או אנשים שחורים אחרים", אמר מאט נוֹסַנצ'וֹק, לשעבר איש הקשר של ממשל אובמה לקהילה היהודית, שכעת עומד בראש ארגון 'אג'נדה יהודית ניו יורק', התומכת בחקיקה לרפורמה במשטרה.
"עלינו לבחון היטב את הקשרים האלה. אם יש לנו שותפות עם ארגוני אכיפת חוק, אנחנו חייבים לוודא שהם מקיימים מדיניות, דרכי פעולה והכשרה שאינן הופכות אותם לסוכנים של גזענות מערכתית בארצנו", הוא אמר.
פעילים יהודיים אחדים הצטרפו לקריאה להפסיק את תקצוב המשטרה. ארגון 'יהודים למען צדק גזעי וכלכלי' מניו יורק מסביר כי משמעות הצעד היא תביעה להפחית את תקציב משטרת ניו יורק, שעומד על 6 מיליארד דולרים, במיליארד אחד לפחות.
ליאו פרגוסון, יהודי שחור שהוא אחד ממארגני הקבוצה, אומר שהוא אישית חושב שהעיר ניו יורק זקוקה לכוח אבטחה עירוני חמוש, אך על כוח זה להיות קטן בהרבה מהכוח הקיים. והוא מקווה שבתי הכנסת יתחילו ליצור שותפויות עם קבוצות פגיעות אחרות בשכונותיהם כדי לשמש בני ברית ולספק הגנה אלו לאלה, במקום לחיות תחת שמירה מזויינת.
"הדבר העוצמתי ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען בטחונה של הקהילה היהודית הוא לבנות סולידריות וקשרים חזקים הרבה יותר עם קהילות אחרות שנתקלות בלאומנות ואלימות מצד לבנים ובאלימות בגלל שנאה", אמר פרגוסון. "יצירת בריתות במקום הגברת המתחים – זה יניב בטווח הארוך רווחים גדולים בהרבה מאשר הצבת ניידת משטרה מחוץ לבית הכנסת".
קרין מְרוֹץ, פעילה יהודיה במיניאפוליס שתמכה בהצבעת מועצת העיר לאחרונה לפרק את המשטרה המקומית, אמרה שיהודים לבנים אולי מבקשים הגנה מן המשטרה בגלל חשש מושרש עמוק – ומוצדק – מאנטישמיות. אך היא מקווה שהמוסדות היהודיים יוכלו לחשוב מעבר להגנה עצמית כדי "לחלום על מה שעוד אפשרי מעבר למה שיש לנו עכשיו".
"חלק מזה קשור לנוחות שחשים לבנים מול גורמי אכיפת החוק, וחלק מזה הוא טראומה היסטורית, מדורי דורות", אמרה מרוץ, מנהלת בקבוצת הצדק החברתי 'פעולה קהילתית יהודית'. "פעמים רבות ההתקפות האלה מפעילות את הפחד שלנו, מה שמקשה באמת לחלום או להתמקד בפוטנציאל לעולם שונה".
