(JTA) – כשהודיע מארק צוקרברג שימנע מלחסום מכחישי שואה בפלטפורמה שלו, הבינה הליגה נגד השמצה (ADL) שהשותפות שלה עם פייסבוק פשוט לא עובדת.
ענקית המדיה החברתית וקבוצת זכויות האזרח היהודית עבדו יחד במשך שנים כדי לרסן דברי שטנה ברשת. באוקטובר 2017, פרסמה פייסבוק בגאווה כי חנכה מעבדה חדשה יחד עם הליגה נגד השמצה לפתרון בעיות השנאה ברשת, בשיתוף פעולה עם החברות הגדולות ביותר בעמק הסיליקון.
ואז, תשעה חודשים מאוחר יותר, אמר צוקרברג ל- Recode, אתר חדשות בתחום הטכנולוגיה, שבעוד שהוא באופן אישי חושב שהכחשת שואה היא "פוגענית במיוחד", הוא אינו סבור ״שהפלטפורמה שלנו צריכה להסיר ביטויי הכחשת שואה מפני שאני חושב שיש דברים שאנשים פשוט טועים בהם".
פעילים המנטרים אנטישמיות ברשת ראו בהצהרתו של צוקרברג מתן לגיטימציה לאנטישמיות מחמת הספק – כאילו שמכחישי השואה עושים טעות תמימה ולא מפיצים שקר מכוון. בשלב זה הבינה הליגה נגד השמצה שפייסבוק אינה עומדת להשתנות מעצמה, וכי הגיע הזמן להפעיל עליה לחץ כדי לגרום לשינוי לקרות.
"הכחשת שואה היא נושא שאנחנו מדברים עליו עם פייסבוק כבר 11 שנים לדעתי", אמר ל-JTA דניאל קלי, מנהל שותף של מרכז הטכנולוגיה והחברה של הליגה נגד השמצה. "אמרנו להם שהכחשת שואה היא שנאה. היא אינה מידע מוטעה. והם, לא רק שלא שינו, אלא במקרים מסוימים אפילו שבו וטיפלו בהכחשת שואה כבסוג של מידע שגוי".
וכך, הליגה נגד השמצה שינתה כיוון, אחרי שהגיעה למסקנה שפייסבוק, לדברי מנכ"ל הליגה, ג'ונתן גרינבלט, "אפשרה לכמה מהיסודות הגרועים ביותר בחברה להיכנס לביתנו ולחיינו".
אחרי שנים שבה נתפסה הרשת החברתית הגדולה ביותר כשותפה, מתייחסת כעת הליגה נגד השמצה לפייסבוק כאל יריבה. השינוי הזה הגיע לשיאו בקמפיין בהובלת הליגה נגד השמצה, שדחק בחברות להפסיק לפרסם בפייסבוק במהלך חודש יולי, תוך שיתוף פעולה עם ה-NAACP (האיגוד הלאומי של הקהילה האפריקנית-אמריקנית) וארגוני זכויות אזרח אחרים.
הקמפיין משך קבוצה גדולה של מותגים מובילים. למעלה מ-230 חברות חתמו על ההתחייבות, ובשבוע שעבר צנחו מניות פייסבוק ביותר מ-8%, אף שמאז חזר ועלה שער המניה.
צוקרברג, שנראה כמי שהחרם הצליח לגרום לו לחשוב מחדש על דרכה של החברה, הודיע על סדרת שינויים במדיניות פייסבוק בטיפול בדברי שטנה, שלדבריו "נובעים ישירות מהמשוב שהתקבל מקהילת זכויות האזרח". הוא התחייב גם לפגוש את מארגני החרם.
השינויים של פייסבוק כוללים תיוג פוסטים שעוסקים בגישה להצבעה חופשית בבחירות, סימון פוסטים שמטרתם פגיעה במהגרים, איסור חברוּת של אנשי תנועת בוגלו, תנועה אנטי ממשלתית ימנית קיצונית, ופרסום אזהרות על פוסטים שקריים או מפיצי שנאה שמפורסמים על ידי אנשי ציבור שהרשת עדיין חושבת שיש להם ערך חדשותי.
"אני מחויב לדאוג לכך שפייסבוק תישאר מקום בו אנשים יכולים להשתמש בקולם כדי לדון בנושאים חשובים, מפני שאני מאמין שאנחנו יכולים להשיג התקדמות רבה יותר כשאנחנו מקשיבים זה לזה". כתב צוקרברג בפוסט בפייסבוק בשבוע שעבר. "אבל אני גם מתנגד לשנאה, או לכל מה שמסית לאלימות או מדכא הצבעה, ואנחנו מחויבים להסיר ביטויים כאלה, לא משנה מה מקורם".
צעדים אלה לא הפחיתו ממחויבותה של הליגה נגד השמצה להפעיל לחץ על פייסבוק, שכמעט כל רווחיה, 70 מיליארד דולר בשנה , מגיעים ממודעות פרסום.
"פייסבוק אומרת שהיא נוקטת צעדים משמעותיים לטיפול בשנאה המופצת בפלטפורמה שלה". צייץ גרינבלט לאחר ההודעה. "כבר היינו שם. אל תתנו להם לאגור כוחות לקראת מסע רווי שנאה נוסף".
המלחמה בחברות היי-טק היא חדשה לגרינבלט, שהגיע לתפקידו בליגה נגד השמצה בשנת 2015 לאחר קריירה של יזם חברתי בעמק הסיליקון. גרינבלט הקים חברת מים מינרלים שתרמה חלק מרווחיה לגישה למים נקיים, וכן את All for Good, פלטפורמת קוד פתוח אינטרנטית המקבצת ומפרסמת הזדמנויות להתנדבות בקהילה.
הליגה נגד השמצה דוחקת בחברות היי-טק כבר עשרות שנים להילחם ברצינות רבה יותר באנטישמיות. קודמו של גרינבלט, אברהם פוקסמן, התלונן בראיון ל-JTA בשנת 2013 על "הגאונים של פאלו אלטו", ואמר "המפרנסים צריכים לקחת על עצמם אחריות רבה יותר. הם לא מעוניינים ברגולציה".
תחת גרינבלט, הגבירה הליגה נגד השמצה את ההתמקדות בהיי-טק, וניסתה בתחילה לרסן את השנאה ברשת באמצעות שותפות. הקבוצה הרחיבה את נוכחותה בעמק הסיליקון בשנת 2016 וייסדה את המרכז לטכנולוגיה וחברה בשנת 2017 כדי להילחם בשנאה ברשת. גרינבלט אמר אז שהוא מקווה "לשיתוף פעולה קרוב יותר בנושא האיוּם עם התעשייה הטכנולוגית".
מאוחר יותר באותה שנה, הודיעה הליגה נגד השמצה על השותפות שלה עם ארבע ענקיות היי-טק – פייסבוק, גוגל, מיקרוסופט וטוויטר – כדי ליצור מעבדת פתרון לבעיות השנאה ברשת. הרעיון היה לעבוד עם החברות על פתרונות טכנולוגיים כדי לשפר איתור והסרה של פוסטים המפיצים שנאה, כשהליגה נגד השמצה מספקת הדרכה על אופן איתור ביטויים גזעניים והטיפול בהם.
אולם לדברי קלי, המאמץ לא צלח. פייסבוק, לדבריו, מעולם לא פעלה לפי העצות של הליגה נגד גזענות.
"הם שמחו לחתום על הודעה לתקשורת, ולומר שהם עובדים עם הליגה נגד השמצה. היו לנו כמה פגישות", אמר קלי. "זה אותו סיפור, אנחנו באים לפגישה עם רעיונות רציניים לגבי דרך הטיפול בבעיות בפלטפורמות שלהם, והם יוצאים מהפגישה מבלי להבטיח דבר".
פייסבוק לא הגיבה לבקשת תגובה לכתבה. אך החברה חולקת על הטענה שיש לה היסטוריה בעייתית בנושא טיפול בהפצת שנאה. היא מפנה למחקר שפורסם לאחרונה באיחוד האירופי שמראה כי פייסבוק היא המהירה מבין פלטפורמות המדיה החברתית הגדולות בטיפול בהתראות של דברי שטנה שמגיעות ממשתמשים אירופים. המחקר מצא שפייסבוק בוחנת 96% מההתראות על דברי שטנה בתוך 24 שעות, בהשוואה ל-76.6% אצל טוויטר. פייסבוק הסירה 87.6% מהתוכן המסומן, לעומת 35.9% שהסירה טוויטר.
אולם קלי אומר שבשעה שפייסבוק מפרסמת דוחות שקיפות, היא אינה מוסרת לחוקרים חיצוניים גישה לנתונים, זאת בניגוד לטוויטר. וכך, לדבריו, אין דרך לאשר את טענותיה של פייסבוק. "כל הנתונים הסטטיסטיים האלה לא נבדקים ולא מאומתים על ידי צד שלישי", הוא אמר, והוסיף כי "היכולת לבצע מחקר אמיתי על אופי השנאה בפייסבוק מוגבל מאד".
במהלך השנים האחרונות התלוננו פעילים במיאנמר ובמקומות אחרים בעולם שפייסבוק מאפשרת לאנשי ציבור לעודד הפרת זכויות אדם. בשנת 2018, שידר היורה במסגד בניו זילנד את הטבח בשידור ישיר בפייסבוק.
אולם בשעה שפייסבוק שינתה חלק מהמדיניות שלה בנושא דברי שטנה, לא נראה שהיא שינתה את עמדתה מבחינה פילוסופית. באוקטובר, נאם צוקרברג באוניברסיטת ג'ורג'טאון ואמר שהוא גאה ש"הערכים שלנו בפייסבוק מקבלים את השראתם מהמסורת האמריקנית, התומכת בחופש הביטוי יותר מבכל מקום אחר".
הקומיקאי היהודי סשה ברון כהן עשה שימוש בנאום זה והשווה את צוקרברג למסעדן שמשרת בשמחה ניאו-נאצים.
"אם הייתה בבעלותו מסעדה וארבעה ניאו-נאצים היו נכנסים בהליכה צבאית לחדר האוכל, ומדברים בקול על רצונם להרוג 'יהודי מטונף', האם הוא היה משרת אותם ומגיש להם ארוחה אלגנטית בת שמונה מנות? או האם היה אומר להם להז*** החוצה מהמסעדה שלו?" כתב כהן." יש לו כל זכות חוקית, ובהחלט חובה מוסרית, להגיד להם להז*** החוצה מהמסעדה שלו".
חודש אחר כך העניקה הליגה נגד השמצה לברון כהן את פרס המנהיגות הבינלאומית. השחקן הקומיקאי ניצל את ההזדמנות כדי לגנות בנאומו את חברות המדיה החברתית.
"לדעתי, אנחנו צריכים לחייב את החברות האלה להיות אחראיות על אלה שמשתמשים באתרים שלהם כדי לתמוך ברצח המוני של ילדים בשל גזעם או דתם", הוא אמר. אולי הגיע הזמן לומר למארק צוקרברג ולמנכ"לים של החברות האלה: אתם כבר אפשרתם למעצמה זרה אחת להתערב בבחירות שלנו, אתם כבר סייעתם לביצוע רצח עם במיאנמר, אם תעשו זאת עוד פעם אחת, אתם הולכים לכלא".
אבל מערכת היחסים בין פייסבוק לליגה נגד השמצה ידעה גם פיתולים. כמה שבועות לפני נאומו של כהן, בעקבות הפיגוע באוקטובר בבית הכנסת בהאלה שבגרמניה, קיבלה הליגה נגד השמצה תרומה של 2.5 מיליון דולר מסמנכ"ל התפעול של פייסבוק, שריל סנדברג. כשקיבל את התרומה, אמר גרינבלט כי הוא "אסיר תודה על מחויבותה למאבק בשנאה על כל צורותיה". סנדברג פרסמה פוסט בפייסבוק בו כתבה "חשוב לי כל כך להיות מסוגלת לתמוך בעבודה החיונית הזו ברגע קריטי כל כך".
להתנערותה של פייסבוק מאחריות לפוסטים יש תומכים בולטים.
דיויד הדסון, שתומך בהרחבת זכויות התיקון הראשון לחוקה, אמר כי ההגנה על חופש הדיבור צריכה להיות מורחבת לפייסבוק מפני שגודלה והיקפה של הרשת החברתית נותנים לפייסבוק כוח הדומה לזה של ממשלה.
"ישויות פרטיות חזקות – במיוחד אתרי מדיה חברתית כמו פייסבוק, טוויטר ואחרים – יכולים להגביל, לשלוט ולצנזר דיבור באותה מידה ואף יותר מישויות ממשלתיות", הוא כתב למגזין זכויות האדם של לשכת עורכי הדין האמריקאית. "חברה שדואגת להגנה על חופש הביטוי צריכה להכיר בכך שהגיע הזמן להרחיב את התיקון הראשון לחוקה כדי שיכסה גם ישויות פרטיות וחזקות אלה, שהובילו מהפכה בתחום יכולות התקשורת."
מנגד, היסטוריונית השואה דבורה ליפשטדט, שדיברה כנגד דבריו של צוקרברג על הכחשת השואה, אמרה כי חרם הוא דרך הפעולה הנכונה.
"פייסבוק היא ישות פרטית, וישות פרטית אינה מחויבת לפרסום דברי שטנה", אמרה ליפשטדט. "ככלל אני לא אוהבת חרמות, אבל אם זה הצעד היחיד שיגרום לפייסבוק להגיב, אז אין ברירה אחרת. יש לך אפשרות לבחור איפה אתה רוצה להשקיע את הכסף שלך".
מוקדם יותר השנה, בעדותו בקונגרס, אמר גרינבלט כי חברות ההיי-טק "מגבירות, מארגנות ומזרזות חלק מהביטויים הגרועים ביותר של שנאה בחברה שלנו", וכי פייסבוק וטוויטר "צריכות להחיל את אותה אנרגיה שהן משקיעות בהגנה על רווחיהן, גם על הגנת משתמשים פגיעים".
על אף הצעדים שפייסבוק נקטה, הליגה נגד השמצה טוענת שהשינוי המבוקש עדיין לא התרחש. וזו הסיבה, אחרי שנים של ניסיון לשתף פעולה עם פייסבוק, שהליגה נגד השמצה מנסה עכשיו לשבש את זרימת ההכנסות של פייסבוק, בתקווה לכפות עליה שינוי.
"קיימת הבנה בסיסית שפייסבוק היא חברה שמעמידה את ההכנסות מעל לכל דבר אחר, אבל אני חושב שזוהי דוגמה מאד ברורה", אמר קלי. "כל השינויים אלה, השיפורים המינוריים עליהם הכריז מארק צוקרברג, היו דברים שקהילת זכויות האזרח ביקשה במשך שנים, בנוסף לשינויים מבניים גדולים יותר בפלטפורמה. רק עצירה מסיבית של פרסומות של חברות גדולות גרמה להם לזוז מעמדתם בסנטימטר".
