(JTA) — בשנת הלימודים האחרונה נרשמו לבית הספר היהודי בסירקיוז רק 34 תלמידים בכיתות גן עד ו', ירידה חדה בהשוואה ל-165 התלמידים שלמדו שם לפני כמה עשרות שנים.
בית הספר היהודי בן השישים שבמרכז מדינת ניו יורק הוא היחיד מסוגו ברדיוס של 120 קילומטרים, וכמו העיר עצמה, גם גורלו לא שפר עליו. אוכלוסייתה של סירקיוז, עיר שהייתה בעבר מרכז תעשייתי חשוב, צנחה מכ-220,000 בשנת 1950 למעט יותר מ-142,000 תושבים כיום.
אך בניגוד לבתי הספר הציבוריים של העיר, שאינם צפויים לפתוח מחדש את הלימודים באופן מלא בסתיו הקרוב, בבית הספר היהודי של סירקיוז, שם ההנהלה מתכוונת לחדש את הלימודים בתוך הכיתות עבור כל התלמידים, דווקא מצפים לזינוק משמעותי בהרשמה, לראשונה זה שנים.
מנהלת בית הספר, לורה לוין, סיפרה ל-JTA שבית הספר צופה עלייה של עד 40 אחוזים בהרשמה לסתיו, כשהכוונה היא לפתוח את בית הספר ללימודים פרונטליים מלאים, תוך הקפדה על כמו עטיית מסיכות ושמירה על ריחוק חברתי.
אחת הסיבות לגידול המפתיע בהרשמה היא הצטרפותן של משפחות יהודיות שעברו להתגורר בעיר בניסיון להתרחק ממוקדי המגיפה. אחת מהן, מספרת לוין, התקשרה להתעניין לאחר שההורים שמעו על שכן מבניין הדירות שלהם בברוקלין שהחליט לעבור לסירקיוז כדי להתרחק ממוקד ההדבקה.
"הטלפון שלי לא מפסיק לצלצל, יש המון שאלות מצד משפחות של תלמידים פוטנציאליים", הסבירה לוין. "והסיבה לכך היא שבתי הספר הציבוריים עדיין מנסים להחליט כיצד לנהוג".
החוויה של לוין מזכירה את זו של רבים מבתי הספר הפרטיים. במקום לעמוד מול שוקת שבורה וצניחה משמעותית במספר הנרשמים, כמה מבתי הספר היהודיים מגלים שהמגיפה מביאה תלמידים חדשים — במיוחד בבתי הספר שיכולים לספק את המרחב הדרוש כדי לאפשר שבוע לימודים מלא של חמישה ימים.
"במקומות רבים נרשמה עליה", הסביר פול ברנשטיין, מנכ"ל רשת בתי הספר היהודיים פריזמה. "יש עניין רב מצד תלמידים בבתי ספר אחרים. בתי הספר היהודיים יעשו כמובן כמיטב יכולתם כדי לענות על הביקוש הגובר, אבל בהתחשב במגבלות, זה לא תמיד אפשרי".
עם זאת, יש לציין שגל ההרשמה אינו אחיד: בבתי ספר רבים באזור העיר ניו יורק, שם מתגוררים מרבית תלמידי בתי הספר הפרטיים, ניכרת דווקא צניחה בהרשמה. בנוסף, אי הוודאות המתמשכת סביב השאלה האם וכיצד ייפתחו בתי הספר בבטחה, גורמת לכך שהכול עוד יכול להשתנות עד לפתיחת שנת הלימודים, שמתחילה במקומות רבים כבר בחודש הבא.
לדברי ברנשטיין, ההתעניינות הגוברת בבתי ספר יהודים ניכרת במיוחד בפרוורים, שם נותרו המשפחות במקומן, וגילו, במקרים מסוימים, שבתי הספר הציבוריים מתקשים לעבור ללמידה מקוונת באותה מהירות כמו בבתי הספר הפרטיים.
"הניגודיות הזו בין בתי הספר היהודיים לבתי ספר אחרים, בהם גם מוסדות לימוד ציבוריים, ניכרת במיוחד באזורים האמידים יותר", הוא הוסיף. "מה שהם מציעים לא מתקרב למה שמציעים בבתי הספר היהודיים".
לדברי לנה קושניר, מנהלת בית הספר סולומון שכטר בשיקגו, זה אחד הגורמים שהוביל לזינוק "מטורף", כדבריה, בהתעניינות מצד משפחות חדשות. בית הספר הצליח לעבור ליום שלם של לימודים מקוונים תוך ימים מסגירת בתי הספר במארס, שעה שבתי הספר הציבוריים באזור הסתגלו למצב החדש לאט יותר.
"לא היינו צריכים לעבור דרך היררכיה שלמה של מערכת החינוך הציבורי במחוז רק כדי לוודא שנוכל להציע את האפשרות הזאת", אמרה קושניר.
כעת מתכוון בית הספר שלה להציע בסתיו הקרוב מתכונת מלאה של לימודים פרונטליים, והמשפחות נוהרות. בית הספר יקיים בשבוע הבא אירוע הרשמה ל-35 משפחות פוטנציאליות, וקושניר צופה שרק לחמש עד עשר משפחות חדשות יהיה מקום לשנה הקרובה.
בברוקלין, בית הספר הקהילתי על שם חנה סנש ניצב גם הוא מול מבול של נרשמים פוטנציאליים, אך ייתכן שלא יוכל להכיל את כל המתעניינים. בבית הספר לומדים תלמידי כיתות גן עד ח', והוא אמור להיפתח מחדש בסתיו במתכונת מלאה ופרונטלית בכיתות הנמוכות ביותר, ובשילוב של למידה פרונטלית ומקוונת בכיתות הבוגרות יותר.
מנהלת בית הספר ניקול נאש אמרה כי היא מקבלת פניות בכל שכבות הגיל, אך מתקשה להאמין שתוכל לקבל את כולם בהתחשב במגבלות המקום. בית הספר מתכוון להשתמש בכל סנטימטר של שטח פנוי, כולל אולם ההתעמלות, הספרייה וחדר המלאכה, כדי להתאים את עצמו לגידול הצפוי בהרשמה, מ-220 התלמידים שלמדו במוסד בשנה שעברה.
"לכל הפחות נשמור על יציבות, אבל אני צופה צמיחה מסוימת", אמרה נאש.
בדומה לבית הספר חנה סנש, גם מוסדות לימוד יהודיים אחרים בעיר ניו יורק זוכים להתעניינות רבה יותר, מאז שהתברר כי בתי הספר הציבוריים בעיר לא ייפתחו בסתיו הקרוב במתכונת מלאה של לימודים פרונטליים.
לצד הצמיחה בהרשמה, ישנם בתי הספר מתמודדים גם עם אובדן של משפחות שעזבו את העיר בניסיון להימלט מהמגפה. מאות אלפים מתושבי ניו יורק פינו את בתיהם בחודשים האחרונים, רבים מהם תושבי השכונות האמידות יותר, ולא ברור אם ומתי הם יחזרו העירה.
בבית הספר בית רבן שבמנהטן, המיועד לתלמידים בכיתות גן עד ו', נערכים לירידה בהרשמה מ-140 התלמידים שציפו לקבל בסתיו הקרוב, כך דווח לאחרונה במגזין טאבלט. לדברי מנהלת בית הספר, הסיבה לירידה הצפויה היא ריבוי משפחות שעזבו את העיר.
באקדמיה לוריא שבברוקלין צופים גם כן ירידה מ-320 התלמידים שהיו אמורים לקבל לפני המגפה, זאת במקביל לחיפוש אחר כיתות לימוד נוספות שיאפשרו לבית הספר לשמור על דרישות הריחוק החברתי.
"התחושה שלי היא שרוב בתי הספר בעיר חווים ירידה", אמרה אמנדה פוגאני, מנהלת אקדמיה לוריא.
בתי הספר שנמצאים באזורים מוגנים יותר יצלחו, כנראה, את המשבר טוב יותר.
בניו רושל, מצפון לעיר ניו יורק, הסבירה דגנית רונן כי היא צופה הרשמה מוגברת לאקדמיה התורנית של ווסטצ'סטר. בית הספר האורתודוקסי המודרני משלב למידה מקוונת עוד מיום היווסדו בשנת 2013, ומתגאה במחיר הנמוך יחסית שהוא גובה מההורים כתוצאה מכך — ברכה פוטנציאלית למשפחות חדשות ומעוטות יכולת, שבתי הספר הציבוריים אינם מהווים עבורן אופציה.
בלוס אנג'לס, שבה בתי הספר הציבוריים אמורים להיות מקוונים לחלוטין עם פתיחתה של שנת הלימודים באוגוסט, קיוו בבית הספר קדימה לראות זינוק של עשרה אחוזים בהרשמה בסתיו הקרוב. בקמפוס הגדול לומדים רק 250 תלמידים, ובבית הספר היו משוכנעים שיוכלו להיפתח בבטחה ובמתכונת מלאה של לימודים פרונטליים, תוך שמירה על ריחוק של שני מטרים בין כל תלמיד.
אך תוכניות לחוד ומציאות לחוד, שכן בתחילת החודש הודיע המושל גאווין ניוסם שההתפרצות חמורה מכדי לאפשר לימודים פרונטליים בלוס אנג׳לס. כעת מקווה מנהל בית הספר סטיבן לורץ' שבית הספר שלו יקבל פטור, אך המצב עדיין נזיל.
"הכול תלוי באוויר", אמר לורץ'.
גם המצב הכלכלי מעיב על המאמצים לחדש את הלימודים. בקדימה, תוכנית הפתיחה חייבה את המנהלים להעסיק צוותי תחזוקה נוספים כדי להקפיד על חיטוי המוסד, לשפר את מערכת האוורור ולהתקין סוגים שונים של ציוד מגן — כל זאת תוך התמודדות עם עלייה של 30 אחוזים בבקשות לסיוע בשכר הלימוד.
בבית הספר עדת אריאל שבלוס אנג'לס, המיועד לכיתות גן עד ו', המנהלים מתקינים בכל כיתה מצלמות Owl Pro של 360 מעלות, המופעלות באמצעות קול (מחיר יחידה: 999 דולר), כדי להקל על הלמידה המקוונת, ובנוסף לכך גם הותקנו מחיצות פרספקס ושאר ציוד מגן. בית הספר גם מתמודד עם בקשות "מרקיעות שחקים" לסיוע בשכר הלימוד, ושרה שולץ, המנהלת הזמנית של בית הספר, מודה שלא תוכל לעמוד בכל הבקשות.
"אנחנו מקיימים פגישות יומיות בנושא, בניסיון להבין מה אפשר לעשות", אמרה שולץ. "אנחנו עדיין קהילה, ואנחנו רוצים לעמוד מאחורי המשפחות שלנו ולתמוך בהן בשעה הקשה הזאת. אבל יש גבול למה שאנחנו מסוגלים לעשות".
בסירקיוז מודאגים פחות, לפחות בעניין זה. ההרשמה ממילא הייתה כה נמוכה בשנים הקודמות, שבית הספר מסוגל להכיל תלמידים רבים יותר גם מבלי להגדיל משמעותית את עלויות התפעול. השאלה המרכזית היא האם בית הספר יצליח לשמר את הזינוק בהרשמה, ברגע שיחזור המצב לקדמותו.
"גיוס תלמידים חדשים הוא לא יעד לכשעצמו", הסבירה לוין. "היעד הוא שימור. אנחנו מודעים לכך כי מרגע שהכול ייפתח ויהיה גם חיסון, ייתכן שכמה מהמשפחות הללו יעדיפו לחזור לבתי ספר ציבוריים. התפקיד שלנו הוא להמשיך ולהציע חינוך מעולה".
