(JTA) – העולם היהודי הדתי הוליד לא מעט עבודות ייחודיות, החל מיוצרי שופרות, דרך קוטפי אתרוגים וכלה במשגיחי כשרות, שתפקידם העיקרי הוא להתבונן באנשים אחרים מבשלים במטבח.
בין המחזיקים במשלחי היד הלא שגרתיים האלה, שמור מקום של כבוד לד״ר ישעיה שפיט, מוהל המבוגרים היחידי בכל רוסיה.
שפיט, מנתח בן 56, נוסע ברחבי המדינה הענקית הזו כדי למול כ-10 גברים יהודיים מדי שבוע. ברית המילה, כידוע, נערכת בדרך כלל ביום השמיני לחייו של תינוק, כפי שמצווה ההלכה היהודית. עריכת ברית מילה למבוגרים נפוצה בעיקר אצל מי שעברו גיור אורתודוקסי.
ברוסיה, הביקוש למילת מבוגרים גבוה מאוד משום שבתקופת המשטר הקומוניסטי, שבה הדת הייתה מחוץ לחוק, נאסר על יהודים לעבור ברית בינקותם, אלא אם הדבר נדרש מטעמים רפואיים ולכן דור שלם של גברים יהודים לא עברו את טקס המילה.
הרב הראשי וראש תנועת חב"ד ברוסיה, ברל לזר, שגדל באיטליה והשתקע ברוסיה ב-1987, זוכר תקופה בארצו החדשה שבה קיום מצוות המילה היה הזכיר מבצע ריגול מתוכנן היטב. "הייתה מחתרת חשאית. היית מגיע בשעה שנקבעה ומכונית הייתה באה לאסוף אותך, בעיניים מכוסות, לדירה במוסקבה שבה היה מחכה המוהל", סיפר לזר, שעזר לתווך בהרבה מן הפרוצדורות האלה.
כיסוי העיניים נועד למנוע מן הגברים שנימולו לגלות אחר כך, בכפייה או לא, את המקום ואת זהותם של אלה שעזרו למול אותם, הסביר הרב.
התנאים "לא היו טובים כל כך בשביל ניתוח", לזר נזכר, "אבל עשרות אנשים ביקשו לעבור את תהליך המילה".
למרבה המזל, "שום דבר רע לא קרה בזמן הבריתות החשאיות האלה", הוסיף. אך מרגע שנפלה ברית המועצות, "ברור היה שאנחנו חייבים לשפר את התנאים, וזה כלל העסקת מנתח מנוסה, מוכשר ובעל מוטיבציה בתפקיד הזה".
הליך המילה הרבה יותר מורכב אצל מבוגרים, ומצריך מנתח מיומן המוסמך להרדמה ולביצוע התערבוית רפואית אם מתעוררים סיבוכים, זאת לעומת מוהלים שעוסקים במילת תינוקות שבמקרים רבים אינם בעלי הכשרה רפואית כלל.
ב-1990 שכר לזר את שירותיו של שפיט, יליד רוסיה שעלה לישראל בשנות ה-80. שפיט עבד זמן מה כמנתח כף יד בבית החולים הדסה בירושלים, אך חזר לרוסיה כדי לעבוד אצל לזר וכנציג של עמותת ברית יוסף יצחק, גוף בינלאומי המסונף לחב"ד. הארגון, שהוקם ב-1989, מסייע בעריכת בריתות בחינם ליהודים בכל רחבי העולם.
עד לאחרונה, נהג שפיט לערוך בריתות במהלך חופשותיו. הוא סיפר כי העבודה הייתה כרוכה בנסיעות רבות ובהיעדרות ממושכת מאשתו ושני ילדיו הגרים בפילדלפיה. (המשפחה עברה לשם לפני כעשור, מסיבות הקשורות ללימודים של ילדיו).
אבל כעת, שפיט הוא המוהל של הקהילה במשרה מלאה.
פדרציית הקהילות היהודית ברוסיה, הגוף היהודי המרכזי של הקהילה, אשר מונה כ-250,000 נפש, מחזיקה קליניקה קבועה לבריתות במוסקבה, שבה גרים רוב יהודי רוסיה. אבל ברוסיה, ששטחה היבשתי גדול כמעט פי שניים משטחה של ארצות הברית, יש קהילות יהודיות מרוחקות רבות, כולל בקלינינגראד שבקצה המערבי של רוסיה ובוולדיבוסטוק, שמול קו החוף של יפן. ואת כולן משרת מוהל אחד – ד״ר שפיט.
הוצאות הנסיעה שלו משולמות על ידי שלוחי חב"ד המזמינים אותו לקהילותיהם כדי לבצע את הניתוחים, או על ידי משרדו של לזר. ושפיט רואה בעבודתו שליחות.
"זה כמו חיסון לתחושת הזהות של מישהו", הוא אומר. "ברגע שעושים את זה, אותו גבר לעולם לא ישכח מי הוא".
שפיט מל לפחות 7,000 גברים רוסים מאז נכנס לתפקידו. לעתים, הפרוצדורות מבוצעות במרפאות ובבתי חולים, אחרי שהרבנים בכל עיר – בדרך כלל שלוחים מתנועת חב"ד, הארגון היהודי הגדול ביותר ברוסיה – קובעים תור לכמה מועמדים.
פעמים אחרות עובד שפיט בסביבה פחות שגרתית: דירות, חדר אחורי בבית כנסת, או אפילו משרדו של רב.
בעבור הקהילות המרוחקות יותר שבהן אין מרפאה זמינה, מצא שפיט פתרון זול והיגייני: שולחנות עיסוי מתקפלים.
"חסכוני, קל לאחסון, מיועד לניקוי סטרילי. זה שיפור עצום", אמר שפיט, שאינו מרבה לדבר ומפגין בזמן הריאיון העדפה לדיון בלוגיסטיקה ולא ברגשות או אידיאולוגיה. "כיום אפשר למצוא שולחן כזה בחדר הציוד של רוב בתי הכנסת בפריפריה הרוסית".
הסדרים אלה לא הועילו בזמן משבר הקורונה, שהיכה כאשר שפיט היה בביקור אצל משפחתו בארצות הברית. הוא נאלץ להישאר מחוץ לרוסיה במשך ארבעה חודשים בגלל צעדי החירום של המדינה. כאשר הורשה סוף סוף לשוב ולהיכנס, היה עליו להיכנס לבידוד עצמי למשך שבועיים נוספים.
בינתיים, בעיר רוסטוב שעל נהר הדון, במערב רוסיה, המתין בחוסר סבלנות סרגיי צ'רנובול בן ה-37, שרק לפני שנתיים גילה שהוא יהודי.
"קיבלתי החלטה, בחרתי בתאריך 27 במארס – ואז הכול בוטל עד להודעה חדשה", אמר צ'רנובול, קבלן שיפוצים המשתייך לקהילת חב"ד ברוסטוב, שגילה את יהדותו לאחר שנבר בהיסטוריה של משפחת אמו.
ההמתנה הייתה "נוראית", אמר צ'רנובול כשדמעות בעיניו בריאיון וידיאו שנערך לאחרונה.
התאריך שבו בחר היה יום השנה ה-100 למותו של המנהיג הרוחני החמישי של חב"ד, שלום דובער שניאורסון, שנפטר ברוסטוב. שני חברים אחרים בקהילה היו אמורים להיות נימולים בסוף אירוע אזכרה לשניאורסון.
בסופו של דבר, הצליח שפיט להגיע לרוסטוב ולמול את צ׳רנובול והשניים האחרים רק ב-27 ביולי.
צ׳רנובול מספר כי תחושת הדחיפות שחש נובעת מן המשמעות המילולית של ברית המילה. "שנתיים אחרי שהתחברתי מחדש לזהות היהודית שלי, כבר כרתתי ברית בראש ובלב שלי", אמר צ'רנובול. "אבל כדי להתקדם הלאה ולחיות בדרך שאני אמור לחיות, עדיין הייתי צריך לעשות את המילה עצמה".
כשירד משולחן הניתוחים של שפיט, הוא מוסיף, חש "הקלה גדולה, כמו משקל שהוסר ומכשול שסולק".
הרב לזר לא מופתע מהביקוש הרב לברית מילה בקרב מבוגרים ברוסיה. "זה סמל לאופן שבו יהודי רוסיה מתחברים ליהדות אפילו אחרי עשורים של דיכוי", הוא אמר, "ולקורבן שהם מוכנים להקריב כדי לבסס את הקשר הזה".
