(JTA) – ייתכן שאין עוד שחקן אמריקני יהודי שמקושר כל כך לסרטי פשע יותר מהארווי קייטל.
במהלך הקריירה שלו, שמשתרעת על פני שישה עשורים, הופיע קייטל בן ה-82, בין היתר, בסרטים "נהג מונית", "רחובות זועמים", "באגסי", "חכמים בלילה", "ג'ק וג'ק", "כלבי אשמורת" ו"האירי".
כעת הוא מוסיף לרשימה את "לאנסקי", שבו קייטל מגלם את הגנגסטר היהודי, מאיר לאנסקי, אחד הגנגסטר המפורסם ביותר באמריקה.
לאנסקי נולד ברוסיה ב–1902 והגיע לניו יורק ב–1911. הוא נודע כ"רואה החשבון של המאפייה" ושמו יצא למרחוק. לאנסקי הפעיל רשתות מאפיונריות ממיאמי עד לאס וגאס ועד קובה ומילא תפקיד מרכזי בביסוס מה שכונה "סינדיקט הפשע הלאומי".
הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית בסוף השבוע. ביים אותו איתן רוקאוויי. קייטל מגלם בו את לאנסקי בערוב ימיו כשהוא מספר את סיפור חייו לסופר שיכתוב את קורותיו (מגולם בידי כוכב "אוואטאר" סאם וורתינגטון). השחקן ג'ון מאגארו מגלם את לאנסקי הצעיר ובצוות השחקנים גם מינקה קלי, אנה-סופיה רוב ודיוויד ג'יימס אליוט.
בעוד סרטי עבר על יהודים והפשע המאורגן, דוגמת "קזינו" של מרטין סקורסזה, נמנעו מהתעמקות בזהות היהודית של הדמות – למעט כשהשתמשו בהשמצות אנטישמיות מוכרות – "לאנסקי" אינו מנסה להסתיר את חשיבות יהדותו של לאנסקי לקורותיו.
באחת הסצנות בסרט נראה לאנסקי לפני מלחמת העולם השנייה מתקוטט עם תומכי נאצים מארגון הבונד האמריקני-גרמני. בסצנה אחרת הוא אומר "קדיש" בבית כנסת, ומספר בדיחה על רב. מונטאז' של צילומים של מעשי האלימות הברוטליים שבוצעו בידי ארגון הפשע המאורגן Murder, Inc ("רצח בע"מ –שפעל בשם המאפייה האיטלקית-אמריקאית וארגוני הפשע היהודיים) נערכו בסרט לצלילי השיר "הבה נגילה".
"אני אמריקני ואני יהודי", אומר קייטל המגלם את לאנסקי בסרט. "הגרמנים רצו להשמיד את שני הדברים האלה. אז אני רציתי להרוס גרמנים, וכך עשיתי".
לאחר מכן רואים כיצד הוא מבטיח סיוע למדינת ישראל בראשית דרכה – אולם חש נבגד בראשית שנות השבעים, כאשר ראש ממשלת גולדה מאיר מנעה ממנו קבלת מקלט בארץ.
"זה היה חשוב לו בחייו", אומר רוקאוויי על הכללת כל הפרטים הללו. "חשבתי שכדאי להדגיש זאת – לא בהגזמה, אך חשתי שזה חשוב".
רוקאווי הוא בנו של רוברט רוקאוויי, מרצה להיסטוריה שחקר את נושא היהודים והפשע המאורגן. בשנת 1993 פירסם האב את ספרו “But He Was Good to His Mother: The Lives and Crimes of Jewish Gangsters,” (אבל הוא היה טוב לאמו: חייהם ופשעיהם של גנגסטרים יהודים, הוצאת גפן), וערך סדרת ראיונות עם לאנסקי כשהגנגסטר היה בשנות השבעים המאוחרות לחייו. הסצנות בסרט שבהן מופיע עיתונאי ששמו דיוויד סטון מבוססות ,באופן כלי, על ההתנסות של רוברט רוקאוויי בשיחות עם לאנסקי.
רוקאוויי הבמאי מספר שהתסריט מבוסס על מחקרי אביו, אף שהוא עצמו ערך גם כמה מחקרים בעיקר בהשפעת הביוגרפיה שכתב רוברט לייסי ויצאה לאור ב–1991 – “Little Man: Meyer Lansky and the Gangster Life.” ( "איש קטן: מאיר לנסקי וחיי הגנגסטר"). ברשימת הקרדיטים בסרט מופיעים שני בני משפחת רוקאוויי ככותבי הסיפור לסרט.
רוקאוויי הוא בנם של אמריקאי וישראלית, שנולד בישראל והגיע לארה"ב ללימודים במכללה לאחר שירותו הצבאי. הוא בוגר החוג לקולנוע באוניברסיטת ניו יורק ובעבר יצר פרסומות וקליפים מוסיקליים. "לאנסקי" הוא סרטו השני כבמאי, אחרי סרט האימה “The Abandoned.” מ–2016.
"ניסיתי להיות אובייקטיבי ככל שיכולתי, עד לגבול מסוים", הסביר רוקאוויי לגבי הסוגיה העדינה שעולה לא אחת בסרטים על בוסים של המאפייה. "בהחלט לא רציתי להאדיר את שמו, כי הוא עשה דברים רעים, אבל גם טובים".
לאנסקי היה פושע פעיל במהלך יותר מחמישים שנה אך היה גם תופעה ייחודית בין הגנגסטרים מכמה סיבות: הוא כמעט שלא ישב בכלא, למעט מספר חודשים בשל הרשעה בעוון הימורים, והצליח להאריך ימים. הוא נפטר בגיל 80 בשנת 1983. אלא שההרשעה בהימורים עלתה לו ביוקר שכן בגינה סירבה ישראל מאוחר יותר להעניק לו מקלט לפי חוק השבות.
הצד "החיובי" של לאנסקי , לפחות לפי הסרט, קשור למאבקו בנאצים ולמתן סיוע חשוב לישראל בראשיתה.
בהודעה לעיתונות לקראת צאת הסרט אמר רוקאוויי: "מאיר היה בעל, אב, חבר, רוצח, גאון, פושע, פטריוט ומייסד אחד מארגוני הפשע הגדולים בתולדותיה של אמריקה. כדי להיטיב להבין במלואו את דמותו של אדם מורכב זה, מציג הסרט היבטים שונים מחייו בפלאש-בק לאחור ובחזרה להווה, מעברו להווה של אדם זה כאיש זקן, השב לבקר ברגעי מפתח בחייו".
"הסרט אינו מכוון לעורר שנאה או אהבה לאדם זה, אלא להבינו", הוא מוסיף.
קייטל הוא אחד ממספר שחקנים יהודיים שגילמו את דמותו של לאנסקי, ביניהם ריצ'ארד דרייפוס בסרט של HBO שאת תסריטו חיבר דיוויד מאמט וגם שמו "לאנסקי", שיצא למסכים ב–1999, וכן דסטין הופמן בסרט "העיר האבודה" משנת 2005. פטריק פישלר גילם את הגנגסטר בסדרת הטלוויזיה Mob City (עיר המאפייה).
ב"באגסי" סירטו הביוגרפי של וורן בייטי מ–1991 על חייו של הגנגסטר היהודי בנג'מין "באגסי" סיגל, גילם השחקן הלא יהודי בן קינגסלי את דמותו של לאנסקי, והארוויי קייטל גילם בסרט גנגסטר יהודי אחר – מיקי כהן.
אך ללא ספק – התיאור הקולנועי המפורסם ביותר של לאנסקי היה ב"הסנדק 2" שבו גילם לי שטרסברג את היימן רות, השותף שהפך לאויב של משפחת קורליאונה ושדמותו התבססה במידה רבה על דמותו של לאנסקי.
רות, כמו לאנסקי, היה גנגסטר יהודי מבוגר שעבד עם המאפייה כדי להקים בתי קזינו בקובה, וכמו לאנסקי הוא ביקש מאוחר יותר למצוא מקלט בישראל.
בסרט החדש משווה לאנסקי את עסקיו עם המאפייה לעסקי חברת U.S. Steel , שחובבי "הסנדק" בוודאי יזהו כמשפט שנאמר על ידי רות. אך לפי רוקאוויי הייתה זאת השוואה שלאנסקי, בחייו, נהג לעשות, בין "סינדיקט הפשע הלאומי" לאותה חברה.
אירוני למדי שהשחקן לי שטרסברג היהודי, שהתפרסם יותר כמורה לשחקנים בסטודיו המפורסם שלו, מאשר כשחקן, היה המורה והמנטור של קייטל – ועד היום יש קשר הדוק בין קייטל לבין מכון התיאטרון והסרטים של לי שטרסברג בניו יורק. רוקאוויי מספר שהשתדל בכל מאודו לא לצפות בסרטים אחרים על לאנסקי, אך בכל זאת ציין את סרטיו של מרטין סקורסזה ואת זה של האחים כהן "צומת מילר" , ככאלה שהשפיעו עליו רבות.
אשר לרוברט רוקאוויי החי בישראל ומלמד באוניברסיטת תל-אביב, הוא עדיין לא צפה בסרט אבל מצפה לעשות זאת בקרוב, ולראות כיצד הפך בנו את מחקריו הממושכים של האב, ליצירה קולנועית.
