(JTA) – שמונים שנה חלפו מאז הפך עמק קטן מצפון למקום שבו שוכנת כיום בירת אוקראינה, לגיא ההריגה הנוראי ביותר של יהודי מזרח אירופה בתקופה השואה, אתר בו הנאצים ועוזריהם המקומיים ירו למוות בעשרות אלפי יהודים.
במשך יומיים, בסוף חודש ספטמבר 1941 , אילצו משתפי פעולה אוקראינים יותר מ–33,000 יהודים להגיע לגבעות סביב גיא באבי יאר, שם חיילי צבאו של אדולף היטלר הוציאו להורג קבוצה אחר קבוצה של קרבנות חפים מפשע וחסרי אונים – ילדים, נשים וגברים מכל הגילים.
הקרבנות נורו למוות באמצעות תת מקלעים ונפלו לבורות. אחרי שלא נותר איש עומד נהגו מבצעי הרצח לקפוץ לתוך הבורות כדי לחסל את הגוססים ואת מי שהעמיד פני מת. אחרי כן קברו את הגופות, והביאו קבוצה חדשה אל פי הבור לעמוד על גבי שכבת האדמה הדקה שכיסתה את אחיהם.
יום השנה השמונים לטבח, ההוצאה להורג ההמונית הראשונה בירי שלימים הפכה להיות "שואת כדורי הרובה" (על פי ספר שכתב הכומר פטריק דבואה), מצוין בסדרה של אירועי זיכרון, לרבות טקס בישראל לכבוד אחד השורדים ומטבע זיכרון שהונפק באוקראינה, שבה משתפי הפעולה עם הנאצים זוכים יותר ויותר לעדנה , לצד קרבנותיהם.
יום השנה גם דרבן פרקליט גרמני ששם לו ליעד להעמיד לדין אדם שלדבריו הוא, אולי, מבצע הטבח האחרון שנותר בחיים: הרברט וואלר, גרמני בן 99.
הפרקליט, האנס ברהם, ושותפיו, רואים בניסיון להעמיד את וואלר לדין צעד סמלי, ניסיון אחרון לתקן עוול שנגרם אחרי עשרות שנים של היעדר פעולה מצד שלטונות גרמניה כנגד כל מי שאחראי לפוגרום הגדול ביותר ביהודים במהלך השואה. מבין כ-700 מבצעי הטבח רק 10 הועמדו לדין והורשעו על הפשע.
בשבוע שעבר נסע ברהם לקייב לשיחה עם קרובי משפחה של קרבנות הטבח בבאבי יאר. זאת, כיוון שלפי החוק הגרמני זכותם של הצדדים שנפגעו מפשעים חמורים לפתוח בהליכים משפטיים פליליים כנגד נתבעים גם אם התובעים מחליטים שלא להעמיד לדין.
"אני רוצה שהאיש יובא לפני שופט", אמר ברהם לכתב העיתון "דר שפיגל". הוא מודע לכך שקטנים הסיכויים שבית המשפט יעניש נתבע כה מבוגר, אמר, אך הוא פשוט רוצה לראות את וואלר מועמד לדין, ומורשע אם יימצא אשם.
"המדובר בכפרה, בצדק מאוחר", הוא הסביר.
שמו של וואלר עלה לראשונה ב–2014 והובא לידיעת המשרד המרכזי של גרמניה לחקירת פשעי הנאצים במסגרת רשימה של 80 שמות שמבר אפרים זורוף, צייד הנאצים המפורסם ממרכז שמעון ויזנטל. אלה שמות אנשי פלוגות הסער – האיינזאצגרופן – שבין 1941 ל–1943 ירו למוות ביותר מ–2 מיליון יהודים במזרח אירופה.
ב–2017 החל המשרד לחקור את וואלר אך הפסיק את החקירה כשהתברר שהוא הוצב בבאבי יאר כחובש ולכן לא ניתן להוכיח שנטל חלק פעיל בהריגות.
ברהם, בן 73, אמר ל״דר שפיגל״ שהוא אינו קונה את הטיעון הזה. "לאיזה צורך מביאים חובש למקום טבח?"
זורוף סיפר ל–JTA שהוא שותף לספקנות זו. יחידת האיינזאצגרופן תפקדה ככל יחידה צבאית שחבריה נטלו חלק בכל המשימות. "זה מגוחך. הרי אין המדובר באיינזאצגרופן שהרגו יהודים ובקבוצות איינזאצגרופן אחרות שלא היו קטלניות", אמר זורוף.
כמעט כל מבצעי הטבח בבאבי יאר חמקו מהעמדה לדין. ההיסטוריונית פרנסיסקה דייויס מעריכה שכ-700 בני אדם נטלו חלק במבצע הרצח ההמוני הזה.
במשפטי נירנברג שלאחר המלחמה נידון נאצי אחד – פול בלובל – למוות בגלל פשעים שביצע בבאבי יאר ובמקומות אחרים. שניים אחרים ריצו עונשי מאסר. ב–1968 נערך משפט נוסף שבו נגזרו בין 4 ל-15 שנות מאסר על שבעה נאשמים. שלושה אחרים זוכו מפשעים אלה, האחרונים מבין מבצעי הטבח.
"הטיפול הקלוקל ב[פשעי] באבי יאר אינו הולם מדינת חוק", אמר ברהם.
לדעתו, באבי יאר אינה מעוררת כל זיכרון אצל הגרמנים היום, ללא קשר לגילם. "כשאני שואל אנשים אם הם יודעים על כך, הם שואלים אותי אם זה שם של עיר במונגוליה", סיפר ברהם.
גם באוקראינה לא יודעים הרבה על באבי יאר, במידה מסויימת באשמת המשטר הקומוניסטי שסירב משך עשרות בשנים לציין את יום השנה לטבח. היה זה כחלק ממדיניות נרחבת להמעיט בערך סבלם של היהודים בשואה, וכחלק מהנרטיב הסובייטי של הקרבה פטריוטית במאבק נגד הנאצים.
לשם תיקון העוול הזה מקימים כעת פעילים, תורמים והרשויות באוקראינה את מרכז זיכרון שואת באבי יאר – מוזיאון חדש באתר עצמו. מספר ניסיונות קודמים להנציח את זכר הקרבנות בבאבי יאר לא עלו יפה ובמשך עשורים צוין זכר האירוע הטראגי רק במספר אנדרטאות קטנות ומוזנחות באזורים שבהם להקות כלבים משוטטים ביום ושיכורים מתגודדים בלילה.
הבנק המרכזי של אוקראינה הנפיק מטבע זיכרון לציון 80 שנה לטבח, יוזמה ראשונה מסוגה באוקראינה.
בישראל התכנס מושב הכנסת בשבוע שעבר כדי לציין את הטבח. יו"ר הכנסת, מיקי לוי הגיש מדליה למיכאל סידקו, אחד הניצולים האחרונים מהטבח. הוא היה בן 6 באותה עת. בסרטון וידאו שהופק לציון יום השנה נזכר סידקו כיצד משתף פעולה אוקראיני היכה את אחותו למוות בנוכחות אמו, שהחזיקה בזרועותיה את אחיו בן ארבעת החודשים. אמו התמוטטה ומשתף הפעולה הרג את התינוק. "אני זוכר הכול, עד לפרט האחרון. אבל אני לא רוצה לזכור. זה מכאיב מדי", הוא אומר.
ב-6 באוקטובר תערוך ממשלת אוקראינה טקס זיכרון בבאבי יאר בהשתתפות נשיא אוקראינה, וולודימיר זלנסקי היהודי, לצד הנשיא יצחק הרצוג ונשיא גרמניה פראנק-וולטר שטיינמאייר.
אך בד בבד עם המודעות הגדלה והולכת באוקראינה לאירועי באבי יאר, ישנם גם גילויים מטרידים של שבחים למשתפי הפעולה שאיפשרו את הטבח ולעתים גם השתתפו במעשי הרצח.
בשנים האחרונות נקראו רחובות רבים בערי אוקראינה על שם רומן שוקביץ', מפקד המיליציות האוקראיניות של האס.אס שחייליו רצחו אלפי יהודים. יחד עם לאומן אוקראיני אחר, שטפן בנדרה, הוא נחשב לגיבור, שכן חבר לגרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה כנגד ברית המועצות.
בקייב הודיעו הרשויות כי בכוונתן להציב שלטים לזכר ראש העיר בימי המלחמה, ולדימיר באהאזי, כיוון שאף הוא נרצח בבאבי יאר.
בהאזי נרצח שם יחד עם עשרות אלפי לא-יהודים אחרים, אלא שזה קרה חודשים אחרי הטבח ביהודי המקום ורק לאחר שתחילה שיתף פעולה עם הכיבוש הנאצי. ישנם עדים שסיפרו כי ראו את בהאזי צופה ברצח היהודים בבאבי יאר כשעדיין היה בן בריתם של הנאצים. הכוונה להוקיר את זכרו בהקשר של באבי יאר עוררה מחאות מצד הוועד היהודי האוקראיני, אחת הקבוצות המייצגת את האינטרסים של יהודי אוקראינה.
שתי המגמות – העלאת זכר הקרבנות והנצחת זכר מבצעי הטבח, "אינן עולות בקנה אחד", אמר זורוף, שסיפר כי דיפלומטים ישראלים, פולנים, גרמנים ואמריקנים מחו בפני השלטונות על צעדים אלה.
זלנסקי הבהיר היטב כי אינו רואה בעין יפה מתן כבוד לאנשים כדוגמת בנדרה, אך לא אסר על כך או התערב כדי למנוע זאת. אילו היה עושה כן בוודאי לא היה זה לעזר לפופולריות הדועכת שלו או לתכניתו לערוך רפורמה כלכלית.
"האוקראינים יצטרכו בסופו של דבר להחליט מה עמדתם בנושא", אמר זורוף. "אני מאמין שהם יבחרו בחירה נכונה".
