קיבוץ שפיים – לאחר שנתיים של חיים בצל הקורונה, שררה אווירה חגיגית בכנס שנערך בסוף השבוע בהשתתפות יותר מ-700 יהודים דוברי רוסית בכפר הנופש שפיים על חוף הים תחת שמי דצמבר בהירים.
"נהדר שהכנס יצא לפועל. עד הדקה התשעים, איש לא היה בטוח שהאירוע יתקיים", אמרה טניה פשאיבה, בת 32, מנהלת מוצר בחברת היי טק בתל אביב שהייתה אחת מ-82 המתנדבים במהלך סוף השבוע. פשאיבה השתתפה בארגון מספר לא קטן של כנסי לימוד FSU ברחבי העולם לפני שעלתה לישראל באמצע שנת 2016.
לימוד FSU ישראל, שנערך בקיבוץ שפיים בין 9 ל-11 בדצמבר, הוא הכנס הגדול ביותר במתכונת מלאה של "לימוד" שנערך בעולם מאז תחילת המגיפה. למשתתפים שהגיעו היתה הזדמנות להנות ממפגש חברתי, להאזין להופעות מוזיקה חיות ולהשתתף בהרצאות בנושאים מגוונים, מהורות הליקופטר ועד עתיד מטבעות הקריפטו ויישוב הסכסוך הישראלי-פלסטיני.
"ממדינות שבהן התרבות היהודית סבלה בעבר מדיכוי של המשטר הקומוניסטי שרדף יהודים וחינוך יהודי, קם דור חדש של ילדים, נכדים ונינים", הצהיר בכנס יעקב חגואל, יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית.
מרינה יודבורובסקי, מנכ"לית קרן ג'נסיס אמרה כי הכנסים של לימוד FSU משלבים תמיד בין ההיבט הלימודי, החברתי וההתנדבותי. "בחיפושם אחר זהות, המשתתפים יכולים לבחון כיצד חוויותיהם האישיות מעשירות ומתלכדות עם חיי הקהילה היהודית הרחבה", היא אמרה. "כנס זה היה גם הזדמנות מצוינת לטפח קשרים הדוקים ולבנות דו-שיח איתן בין ישראל לתפוצות, מרכיב חיוני באקלים של ימינו".
קרן ג'נסיס היא תומכת מרכזית בלימוד FSU לצד ועידת התביעות, קרן קיימת לישראל (קק"ל), קרן משפחת בלווטניק, ההסתדרות הציונית העולמית, הנדבנים דיאן ווהל,טום בלומברג ואחרים.
נוכחותם של רבים מאישים ישראלים דוברי רוסית בולטים הדגישה את חשיבות הכנס, שבו השתתפו, בין היתר, שר האוצר אביגדור ליברמן (יליד מולדובה), שר השיכון זאב אלקין (יליד אוקראינה), יו"ר הכנסת לשעבר יולי אדלשטיין (יליד אוקראינה) ויו"ר ועדת הכספים בכנסת אלכס קושניר (יליד אוקראינה). שר המשפטים גדעון סער השתתף גם הוא בכנס, וגם מרדכי קידר, עמית מחקר בכיר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים.
זה היה כנס לימוד FSU הראשון שנערך בישראל מאז 2019, לפני פרוץ המגיפה. אירועים קודמים נערכו בקיבוץ גינוסר על חוף הכינרת ובירושלים, אשדוד, באר שבע, אילת, אשקלון ונוף הגליל.
נשיא לימוד FSU, אהרון ג. פרנקל, ציין בגאווה כי "העבודה של לימוד מעולם לא פסקה" וזאת למרות שנתיים של סגרים ובידודים בשל מגיפת הקורונה.
"וכעת חזרנו, חזקים, עם למידה משמעותית פנים אל פנים", אמר פרנקל. "כנס זה בישראל הוא האירוע הגדול ביותר של לימוד שנערך בעולם השנה במתכונת מלאה". ״זה אומר הרבה על חשיבות הכנסים שלנו עבור קהל היעד שלנו".
חיים צ'סלר, מייסד לימוד FSU, אמר: "השנה אנו מציינים את שנת הבר מצווה לפעילותנו בישראל". נפלא לראות שאנו יכולים לחגוג 13 שנים של אירועים בכינוס פנים אל פנים".
אחת ההרצאות עתירות המשתתפים במהלך סוף השבוע עסקה בהשפעה שהייתה לנגיף הקורונה על יהדות העולם.
"נגיף הקורונה עורר גל של אנטישמיות ותיאוריות קונספירציה", אמרה רחלי ברץ-ריקס, ראש המחלקה למאבק באנטישמיות וחוסן קהילתי בהסתדרות הציונית העולמית. "הבידודים גרמו לאנשים רבים לעבור מהזירה הפיזית למדיה החברתית, ולכן האנטישמיות הפכה נפוצה יותר. גם לפני שפותח החיסון, החלו להתפשט שמועות שיהודים המציאו את הנגיף".
ברץ ציינה את "שלושת ה-D של אנטישמיות" – דה-לגיטימציה של ישראל, דמוניזציה של יהודים ודאבל סטנדרט (מוסר כפול) – ואמרה כי הבעיה החריפה בארצות הברית, בייחוד לנוכח התסיסה החברתית שהתעוררה במאי 2020 לאחר רצח האזרח השחור ג'ורג' פלויד בידי משטרת מיניאפוליס.
"אני חושבת שכולנו צריכים להיות מודאגים", אמרה ברץ-ריקס כשהציגה קריקטורה שבה נראה חייל צה"ל עוזר לשוטר לבן לכרוע על צווארו של אדם שחור. "בשנה האחרונה זה החמיר בשל נגיף הקורונה והמצב הכלכלי".
לא הכול בכנס היה כה רציני. בסוף השבוע התקיימו גם הופעות של השחקנית, הזמרת והפסנתרנית הישראלית ילידת רוסיה אניה בוקשטיין, וכן של הלהקה המקומית גפילטע דרייב שניגנה "ביסעלע מזל", "טומבללייקה", "ביי מיר ביסט דו שיין" ושירי יידיש אהובים אחרים.
בין הנואמים היו השופט אליקים רובינשטיין, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר; שר-שלום ג'רבי, מנהל חטיבת החינוך של קק"ל; אהרו זאבי-פרקש, ראש אמ״ן לשעבר; והיו"ר החדש של יד ושם, דני דיין, אשר דן בחשיבותו של המוזיאון כמקום לימוד, הוראה ותיעוד של עדויות אישיות של ניצולים אשר בשל גילם המתקדם לא נותר להם זמן רב כדי לספר את סיפורם.
נטליה דוביאנסקיה, ילידת מולדובה, השתתפה בכנס לימוד FSU הראשון שהתקיים בשנת 2008 בעיר הנמל האוקראינית יאלטה.
"התרשמתי מאוד מהאירוע ומהעקרונות של לימוד, ורציתי להיות חלק ממנו", אומרת דוביאנסקיה, אשת שיווק דיגיטלי שחיה בישראל מאז 2008. "ב-13 השנים האחרונות התנדבתי, הייתי בוועדה המארגנת, או שרק השתתפתי. אני אוהבת שכולם מתקבלים כאן בברכה, ושכולם שווים".
מאז כנס לימוד FSU הראשון במוסקבה לפני 15 שנה, נערכו יותר מ-80 אירועים בעולם על ידי 13 צוותי מתנדבים עם יותר מ-75,000 משתתפים יהודים דוברי רוסית. מנהיגי הארגון הם היו"ר מתיו ברונפמן, פרנקל, צ'סלר והמייסדת-שותפה סנדרה קאהן.
אולגה קיגל, בת 36, היא מנהלת חשבונות בחברת תוכנה ישראלית שמגנה על חברות מפני מתקפות סייבר. היא במקור מהעיר דונצק שבמזרח אוקראינה ועלתה לארץ בשנת 2016 והשתתפה לראשונה באירוע לימוד FSU באשדוד לפני שנתיים.
"זו הייתה הזדמנות להכיר אנשים חדשים ולשמוע ממקור ראשון סיפורים על המזרח התיכון שרק קראתי עליהם בספרי ההיסטוריה", נזכרת קיגל.
עבור סרגיי אורזוב, מפתח תוכנה בן 38 שעלה לישראל לפני שנתיים מפרם, רוסיה, זהו כנס לימוד הראשון שבו הוא משתתף.
לדבריו, "זו הזדמנות נהדרת ליצור קשרים, להכיר אנשים חדשים ולשפר את חיי החברה שלי".
רוב המשתתפים היו אמנם מישראל, אך היו גם כאלה שהגיעו מחו"ל. אלכס יאנטין, פסיכותרפיסט בן 52 מברוקלין, הוא "לימודניק" ותיק שהשתתף בכל אירוע של לימוד FSU באזור ניו יורק מאז 2011. הוא נולד באוזבקיסטאן, עזב בשנת 1992 עם דרכון סובייטי, חי זמן מה בישראל ולבסוף השתקע בניו יורק.
"המקום הזה מדהים", הוא אומר ומתבונן בעצי הפרי בשפיים, הילדים שמשחקים על הדשא, וחוף הים התיכון הנראה מרחוק. "פגשתי כאן בסוף השבוע אנשים רבים שעבדתי איתם במשך 30 שנה בישראל ובחו"ל. זה היה מרגש מאוד".
כתבה זו מומנה והופקה בשיתוף עם לימוד FSU, שמטפח פלטפורמות ללמידה פתוחה, פלורליסטית ודינמית בעולם כולו ליהודים מכל גיל ורקע שיש להם שורשים בברית המועצות לשעבר, תוך אימוץ המסורות האינטלקטואליות, התרבותיות והדתיות היהודיות המושרשות בחוויה משותפת זו. כתבה זו הופקה על ידי צוות התוכן של JTA.
