(ניו יורק ג'ואיש ויק) – האווירה במסעדה על גג מלון הוקסטון בווילאמסבורג, ברוקלין, בקיץ האחרון, הזכירה במידה רבה את תל אביב. הטמפרטורות הגיעו ל-35 מעלות בערב ובמסעדה הטרנדית החדשה "לייזר וולף" המטבח הפתוח חימם את האוויר אפילו יותר מאדי החום שעלו מהשדרה שלמטה.
אם תשאלו את השף מייקל סולומונוב, בעלים משותף של המקום ההומה, כך בדיוק צריך להיות בשיפודיה, כמו בישראל, כאשר הקבב ושאר הבשרים נצלים על גריל הפחמים.
"חם רצח ויש עשן בכל מקום", אמר סולומונוב בן ה-44 בראיון לניו יורק ג'ואיש ויק, כשתיאר שיפודיה טיפוסית. "ההרגשה דומה מאוד להרגשה במסעדה תל אביבית".
נכון, "לייזר וולף" – שנקראת על שם לייזר וולף, השוחט של העיירה מן המחזמר "כנר על הגג" – אולי ממוקמת בשכונה הכי אופנתית בברוקלין, על גג מתחם מלון בשווי 100 מיליון דולר שנפתח ב-2019. אבל היא גם אולי הדבר הכי ישראלי שעשה המסעדן הנודע אי פעם.
"יש כמה מסעדות קטנות, נראות גועל נפש אבל אדירות, שהן כאלה, עם הקונספט הזה, וזה בעצם היה מה שדחף אותי לפתוח [מקום כזה של] אוכל ישראלי בארצות הברית", סיפר סולומונוב לחבורה שלנו, שלישיית סועדים ליד שולחן המשקיף על קו הרקיע של האיסט ריבֶר והלוֹאֶר איסט סייד הרחק בתוך ערפילי הלחות.
"בשר על מקל מעל גחלים פשוט לוקח בהליכה כל דבר שאפשר להכין", הוסיף.
אורחי המסעדות כנראה מסכימים, משום שמרגע שנפתחה בחודש מאי, נודעה "לייזר וולף" עד מהרה בתור "המסעדה של הקיץ". בשבועות הראשונים של הקיץ, לפי דיווח של ברוקלין מגזין, נחטפו השולחנות תוך דקות). "לייזר וולף נכללה ברשימת "המסעדות החדשות הטובות ביותר בעולם" של כתב העת קונדֶה נאסט טראבלר, והניו יורק טיימס כינה אותה אחת המסעדות "המלהיבות" ביותר בארצות הברית.
מסעדת הגג בהחלט אינה ההצלחה הראשונה של סולומונוב בעולם הקולינרי. בבעלותו, יחד עם שותפו העסקי סטיב קוק, כמה וכמה מסעדות מהוללות בפילדלפיה, וביניהם "זהב" – שבזכותה, בין השאר, התחילה "מהפכת האוכל הישראלי בארה"ב", כשזכתה בפרס ג'יימס בירד כמסעדה הטובה ביותר ב-2019 – וכן מסעדת "אֵייבּ פישר", הידועה בזכות הגירסה העכשווית שלה לבישול יהודי מן העולם הישן.
סולומונוב וקוק גם כתבו שני ספרי בישול על המטבח היהודי: "זהב: עולם של בישול ישראלי", שזכה בתואר ספר השנה של ג'יימס בירד, וגם "נשמה ישראלית: קל, יסודי, טעים".
אבל מבחינת סולומונוב – שנולד בישראל ועבר לפיטסבורג כשהיה בן 3 – "לייזר וולף", המאחז הראשון שלו בברוקלין, מייצגת חזרה למשהו בסיסי יותר, יותר ישראלי-אותנטי.
"הרגשנו כאילו אנחנו חייבים להכין אוכל מעודן כדי להיות שף עם מוניטין, אבל אז הדבר היחיד שבא לנו בכלל לאכול היה החוויה הישראלית הזו [על שיפוד]", אמר. "זו הדרך התועלתנית לאכול".
כמו בשיפודיה ישראלית, הארוחות ב"לייזר וולף" מוגשות בסגנון משפחתי הכולל מגוון מתאבנים וגם קינוח. מנות כמו כרובית בתיבול שווארמה ($45), קבב מחזה בקר ($48) ושישליק טונה ($54) נפתחות בצלחת חומוס חלק ופיתה טרייה וחמימה, המוגשים לשולחן בידי מלצרים היפסטרים בחולצות פרחוניות מכופתרות ומשקפי שמש במסגרת צבעונית. החומוס שוכן במרכז מערך של קעריות כסף מנצנץ המכילות סלטי ירקות צבעוניים, כגון עגבניות ירוקות כבושות עם מלפפון וחריסה, חמוצים ישראליים ואננס עם סלרי.
אמנם השיפודים על גריל הפחמים הם האטרקציה העיקרית, אבל סולומונוב אומר ש"לייזר וולף" גם מנסה להדגיש את המגוון שבטעמים הישראליים, היונקים מן הארצות והתרבויות השונות שבהן התגוררו יהודים במשך הדורות. הוא מצביע על סלט חצילים מכוסה בשמיר ועגבניות קלויות ומתאר איך בוזקים על המנה – חציל מתובל בעמבה. "זה עיראקי", הוא מסביר. לצידו ניצב הסחוג שמוצאו מתימן, וגם המטבוחה, שמגיעה ממרוקו.
"אילו היית מבקר בישראל לפני 20 שנה ושואל ישראלי איפה נמצאת המסעדה הישראלית הטובה ביותר, לא היו יודעים לתת לך תשובה, כי יש עיראקי, פלסטיני, יש אשכנזי, וישנו כל האוכל ברחוב בהתאמה", אמר. "אבל אני מרגיש שהרעיון של מטבח ישראלי לוקח את כל הדברים האלה. צריך להשתמש בכל המרכיבים השונים האלה ולשלב אותם".
מתוך מחשבה על האקלים הניו יורקי, המאוד לא ים תיכוני, קונספט האוויר הפתוח של "לייזר וולף" מתוכנן לעמוד גם בתנאי חורף. יש חימום מעל הגג, אמר איש יחסי הציבור של המסעדה, וניתן לאטום את החלל מפני פגעי מזג האוויר לפי הצורך.
"אנשים מתים על זה", אמר סולומונוב, תוך שהוא מרים קצת את קולו כדי שנשמע אותו מעל להמולה ההולכת וגוברת שמשמיעים הסועדים הנוספים, וביניהם קבוצה של גברים בחליפות וזוגות בני 30 ומשהו שהגיעו לדייט.
"כל כך הרבה קורה", הוסיף. "זה רועש ואתה לגמרי משתתף וצועק אל מי שאוכל איתך בפה מלא אוכל. זו חוויה מאוד ישראלית".
