ארוזה, שווייץ – קשה לדמיין מקום שליו, בטוח ויפה יותר מעיירת הסקי הזו שבהרי האלפים.
בקיץ, רוכבי אופניים משאירים את אופני ההרים שלהם לא נעולים כי אין כאן כמעט פשיעה. מחוץ לבתי קפה מוקפים ביערות עצי מחט טבעיים, התיירים נהנים מפינוקים מן המטבח המקומי, ישובים על מרפסות מול נופים מהממים, משקיפים על אגמי טורקיז למרגלות הרים מושלגי-כיפה שעל מורדותיהם מנצנצים מפלים. אפילו המחירים במסעדות סבירים.
ארוזה, שיש בה מלון כשר מאז 1930, היא יעד מועדף לתיירים חרדיים בחופשת הקיץ. משפחות חרדיות גדולות, שתקציב הנסיעות שלהן מוגבל בדרך-כלל, נהנות כאן ממחירי מבצע עונתיים במלונות שרווחיהם מגיעים בעיקר מחובבי ספורט החורף, ושבקיץ סובלים מתפוסה נמוכה.
אולם בשנים האחרונות מעיבים מתחים וכעסים על היחסים בגן-העדן של ארוזה. החיכוכים שהתפרצו בין התיירים היהודיים, אשר באים מקהילות חרדיות סגורות, לבין תושבי העיירה הקטנה הזו, המשתייכת לאחת החברות השמרניות ביותר במערב אירופה, אפילו הגיעו לכותרות העיתונים.
התקרית הידועה ביותר התרחשה ב-2017, כאשר בעלת מלון קטן מארוזה תלתה מודעה המבקשת מ"אורחיה היהודים" להתקלח לפני כניסתם לבריכת המלון. היא גם ביקשה מן היהודים לגשת אל המקרר רק בשעות מסוימות. קבוצות יהודיות, נציג ישראלי רשמי ואתר נסיעות מקוון גינו כולם את המלון והאשימו את בעליו בגזענות. רק אחרי חילופי דברים קשים, הסכימו שני הצדדים להודות שעשו טעויות.
לאחר שתקריות מסוג זה חזרו ונשנו, החליטה הקהילה היהודית בשווייץ לעשות מעשה ובקיץ האחרון השיקה פרויקט בהשתתפות עשרות מתנדבים ומלונאים שמטרתו הגברת הרגישות של כל אחד מן הצדדים לנקודת מבטו של השני.
"שלחנו כ-20 מגשרים, יהודים שווייצריים דתיים, לשלושה מוקדים שבהם אנו חווים קשיים״, וביניהם ארוזה, סיפר יונתן קרויטנר, מזכ"ל ארגון הגג של הקהילות היהודיות בשווייץ.
הארגון, יחד עם מפעילי תיירות מקומיים, הוציאו כ-25,000 דולר על הקמפיין, הראשון מסוגו בשווייץ. מתנדבים חילקו עלונים בארבע שפות, ביניהם עברית ויידיש. בנוסף, הוזמנו עשרות מלונאים ליום עיון בעיר דאבוס הסמוכה, שם העבירו אנשי ארגון הגג של הקהילות היהודיות הסברים על חלק מן הרגישויות של האורחים החרדיים, כמו למשל העצה הבאה: אם ברצונכם לקבל את פני האורחים בארוחה קלה, הציעו להם תפוח, ולא כריך חזיר.
"כל הצדדים עשו טעויות, גם הצד שלנו״, אמר קרויטנר. ״אנחנו צריכים לפתח דרכים ללמוד מהטעויות״.
הוא הודה כי משגים שעשתה הקבוצה שלו בתקרית הבריכה ב-2017, במהלכה טענו כי בעלת המלון רות תומאן נקטה אפליה, תרמו להסלמת התקרית עד כדי הפיכתה למשבר דיפלומטי.
הוקעתה של תומאן כאנטישמית ״היתה טעות ענקית״, אמר קרויטנר.
אפילו לפני ששככה הסערה התברר כי "תומאן אינה אנטישמית וכי השלטים שתלתה לא נועדו לפגוע ביהודים״, הוא אמר. התקרית נבעה משורה של אי-הבנות. יהודים חרדיים שהתאכסנו במלון שלה בארוזה סיפרו כי תומאן וצוותה דווקא נתנו להם הרגשה שהם אורחים רצויים.
החשיפה המקומית והבינלאומית העצומה הבליטו עוד יותר התנהגויות של חלק מן התיירים החרדים בארוזה, שאינן מקובלות בשווייץ. תושבים מקומיים התלוננו כי התיירים היהודים השאירו אשפה, כולל חיתולים משומשים, באתרי פיקניק, דחפו ונדחקו בתחנות אוטובוסים, וניסו לחמוק מתשלום בתחבורה הציבורית. התנהגות זו גרמה לתקריות רבות מעבר למה שדווח בעיתונות, אמר קרויטנר.
"חלק מהמבקרים החרדים אינם מודעים בעצם לכך שיש בני-אדם סביבם״, אמרה לנה צוּבֶּרבּילר, תושבת מקומית בארוזה. "הם צועקים ודוחפים באוטובוס. זה עניין תרבותי שווייצרי. אנחנו לא אוהבים את זה. הם מתעלמים ממך אם את אומרת להם משהו. זה לא בסדר. מי שבא לארץ אחרת צריך להתאים את עצמו. גם אני עושה כך".
אחרים, דוגמת חואן פרז, פועל בניין, אמרו שהבעיות האלה זרות להם. ״העניינים האלה זניחים בהשוואה לתרומה של התיירים היהודים. הודות להם, בתי המלון לא עומדים ריקים מחוץ לעונה. זה יתרון אדיר".
אליהו המרשלג, אב לארבעה מאזור ירושלים, בילה סופשבוע בארוזה לפני שבועות אחדים עם שניים מילדיו.
"באתי לכאן כבר שלוש פעמים ואף פעם לא נתקלתי בשום תגובה שלילית״, הוא אמר. ״אני לא חושב שהבעיה כאן קשורה לגזענות, במיוחד כלפי יהודים. אני חושב שזה קשור לאי-הבנות שיכולות לקרות כשכמה אנשים נמצאים במגע מתמשך עם כמה אנשים אחרים מתרבות שונה מאוד".
רמת החיכוך בארוזה גברה כשזו החלה לשמש יעד למשפחות חרדיות מהמעמד הנמוך והבינוני, אמר קרויטנר. יהודים חרדיים אמידים יותר נופשים כאן כבר עשרות שנים, מאז שהוקם במקום מלון ארבעה כוכבים גדול וכשר, בשנות השלושים של המאה הקודמת.
"התקרית במלון בארוזה פשוט זירזה תוכניות שכבר היו לנו לגישור בין הצדדים״, אמר קרויטנר. העלונים, שנכתבו תוך התייעצות עם קופירייטרים חרדים, מפצירים באורחים היהודים לשים לב לתורים ולהותיר את חניוני הנופש נקיים. העלונים מזכירים לקוראים שהם ״מייצגים את עם ישראל" בפני רבים מן האנשים שהם פוגשים בשווייץ.
ומה שאולי סייע עוד יותר לפתור את הבעיה, היתה הדוגמה האישית:
ב-2017 נסע קרויטנר לארוזה, הנמצאת כ-140 קילומטר דרומית-מזרחית לציריך, והתנצל בפומבי בפני תומאן על האופן שבו גינה הארגון שלו את מעשיה.
קרויטנר אמר שהוא ניסה להביא לרישום המלון שלה מחדש בשירות הזמנת הלינות המקוון Booking.com, אשר מחק אותו אחרי התקרית, אך לדבריו, החברה התעלמה ממנו. (Booking.com לא השיבה לבקשה לתגובה לדברים). הוא אמר שכמה משפחות יהודיות שווייצריות, המכירות את הסיפור מקרוב, באו להתארח במלון שלה כדי לפצות על אובדן ההכנסות.
תומאן, שהמלון בן שלוש הקומות שבבעולתה גובל ביער מרופד אזוב ובו שפע סנאים וסנוניות, דחתה בקשה להתראיין לכתבה זו ואמרה רק: ״השארתי את זה מאחורי״.
מלונות בטווח מחירים נמוך-עד-בינוני כמו של תומאן הם גורם עיקרי לכך שארוזה הפכה ליעד פופולרי אצל חרדים רבים כל-כך בשלושים השנים האחרונות.
לפני שצצו מלונות אלה נהגו המבקרים החרדים להתאכסן במלון מטרופול – אותו מלון ארבעה כוכבים כשר ובו מסעדת גורמה בהכשר גלאט ובית כנסת. מלון מטרופול, המנוהל בידי משפחת לוין היהודית השווייצרית, זרע את זרעי התיירות היהודית באלפים השווייצריים מחוץ לעונת השיא.
בימים אלה, במיוחד לאחר תשעה באב, מושכת ארוזה מאות תיירים חרדיים. רבים מביאים כלי מטבח כשרים ומבשלים מזון כשר שנקנה בחנות המקומית של רשת הסופרמרקטים COOP.
בכמה מלונות המתאימים לתקציב נמוך, יהודים שחדריהם פונים מזרחה הופכים אותם לבתי כנסת מאולתרים.
המלונות הזולים ובנייני הדירות להשכרה קצרת-טווח מאפשרים לכל מי שיש כמה שקלים בכיסו לבוא לכאן בימינו, אומר המרשלג, ״תודה לאל״.
והוא מוסיף בחיוך ש״בזכותם אפילו אני והמפלצות הקטנות שלי יכולים לבקר בפיסת גן-העדן הזאת״.
