שרון, מסצ'וסטס (JTA) – כאשר ניל מוריס שמע שבתי הספר בעיר מולדתו נסגרים עקב מגיפת הקורונה, המחשבה הראשונה שעלתה בראשו הייתה על הילדים שלא יקבלו ארוחות צהריים חינם או מסובסדות.
מוריס, הבעלים של חברת הקייטרינג הכשרה A Perfect Taste, התקשר לחברו השף אבי שם-טוב, הבעלים של מסעדת "שמחה", המתגורר בעיר שרון שבה גדלו שניהם. שני השפים פעילים במאבק לצמצום בזבוז מזון ולמניעת חוסר ביטחון תזונתי. הם ידעו שעליהם לפעול כדי להבטיח שלילדים תהיה ארוחת צהריים, גם אם בית הספר סגור.
מוריס ושם טוב לקחו על עצמם את האתגר והכינו בתוך שלושה ימים בשבוע שעבר יותר מ-500 מנות מוכנות, אותן חילקו במגרש החנייה שמחוץ למסעדת שמחה. הם יעשו זאת שוב השבוע במאמץ לעזור לשכניהם.
"נראה שזה אפשרי", אמר מוריס ל-JTA. "יש כל כך הרבה בזבוז של מזון במדינה וכל כך הרבה אנשים שידם אינה משגת לקנות מזון. אסור ששני המצבים הללו יקרו. אנחנו תמיד מנסים לגשר על הפער הזה".
במערכת החינוך בפרבר האמיד הזה של בוסטון, ישנם כ-300 תלמידים הבאים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, שזכאים לארוחות מסובסדות בבתי הספר. פדרלי.
ב-13 במארס, העיירה שרון, שבה אוכלוסייה יהודית גדולה ובתי כנסת רבים, הפכה לאחת הראשונות במסצ'וסטס שסגרו את בתי הספר בגלל התפרצות נגיף הקורונה. ביום ראשון לאחר מכן הודיעה מדינת מסצ'וסטס על סגירת בתי הספר בכל המדינה עד ה-7 באפריל לפחות, לצד צעדים אחרים המגבילים התכנסויות גדולות. הגבלות אלו הוחמרו מאז, ככל שעלה מספר המתים מהנגיף במסצ'וסטס.
במהלך סוף השבוע הראשון, גם כאשר היה עליהם להתמודד בעצמם עם הזעזוע שפקד את עסקי המזון שלהם, מוריס ושם-טוב הגו תוכנית. שם-טוב קושש מזון שאחרת היה נזרק לפח, גם ממדפי העסק שלו. לאחר מכן הם השתמשו במדיה החברתית ובקשרים אישיים אחרים כדי לגייס מתנדבים.
"הגיעו כל מני אנשים", אמר שם-טוב. רבים מהמתנדבים באו מהקהילה היהודית המקומית. "משפחות עם ילדים בגילאי בית ספר, אנשים קשישים. נהג ההסעות של בית הספר שבו לומד בני, שפוטר ממשרתו, הציע להסיע את הארוחות לאנשים".
המתנדבים התכנסו במסעדת שמחה, עטו כפפות, התייצבו במרחק של שני מטרים זה מזה, והחלו בעבודה. הם הכינו 175 כריכים והוסיפו להם פירות וחטיפי תפוחי אדמה. ביומיים שאחר כך הם עברו לתפריט יצירתי מעט יותר, עם טורטיות ואפילו מקרוני בגבינה עם מבחר רטבים.
בין המתנדבים היה ג'ייקוב מרגוליס, תלמיד תיכון בן 15 שרוצה להיות שף. הוא הכין כריכים, חתך ירקות ועזר לאחרים לשמור על כללי הבטיחות.
עמו התייצבו גם אחותו הצעירה, שחגגה לא מכבר בת מצווה, והוריו שבאו גם הם לתת כתף. "הרגשתי שאני עוזר לאנשים שנמצאים בעת צרה, ללא עבודה וללא לימודים, ולא מקבלים את האוכל שהם זקוקים לו", אמר מרגוליס.
ההתנדבות במטבח גם נתנה לו הזדמנות לצאת מהבית בימים אלה של הסגר כולל. מרגוליס מתכוון להתנדב שוב השבוע.
מוריס סיפר כי הרגע שנגע ללבו במיוחד היה כשראה אזרח ותיק המגדל את ששת נכדיו בא לקבל מזון. האיש כמעט פרץ בבכי, סיפר מוריס, כיוון שהיה אסיר תודה על ארוחות הצהריים.
"בתקופה כזו רואים את הטוב באנשים", אומר מוריס.
מערכת החינוך המקומית מציעה כעת ארוחת בוקר וארוחת צהריים חינם שלושה ימים בשבוע לכל ילדי העיירה. מוריס ושם טוב ישלימו את הארוחות ביומיים הנותרים. "הדבר הקל והמספק ביותר בזמנים כאלה הוא לעשות משהו עבור אחרים במקום לשבת בבית בייאוש", אמר שם טוב.
