(JTA) – בבריטניה חיים כ-225,000 יהודים, שמהווים 0.3% מהאוכלוסיה הכללית.
אבל נגיף הקורונה גבה עד כה את חייהם של 44 יהודים בבריטניה, כלומר 2.5% ממספר המתים בממלכה.
ובמלים אחרות, שיעור המתים היהודיים גבוה פי שמונה מחלקם באוכלוסייה.
הנתונים הסטטיסטיים, שנאספים, מתעדכנים ומתפרסמים על ידי ועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, הם הניסיון הראשון בעולם למדוד באופן מרוכז שיעור של תמותת היהודים בקרב המיעוט היהודי, ולהשוותו לכלל האוכלוסייה.
הנתונים מעלים חשש שיהודי בריטניה נמצאים בסיכון מיוחד. הם גם מהווים בסיס להשערות רבות, שמנסות להסביר את המציאות הזאת, למרות שאף אחת מהשערות אלה אינה מספקת הסבר חד משמעי.
הנה כמה מהגורמים האפשריים לשיעור הגבוה של היהודים בקרב קורבנות הקורונה בבריטניה:
אנו עדיין בתחילת הדרך
בעוד נדמה שיהודים מיוצגים ייצוג יתר בסך התמותה הארצי, "מספר היהודים שדווח על מותם עד כה נמוך מאד מבחינה סטטיסטית – קטן מכדי שניתן להסיק ממנו מסקנות חד משמעיות", כתב ג'ונתן בויד, סגן מנהל מכון המחקר Jewish Policy Research (JPR), קבוצה החוקרת את הדמוגרפיה של יהדות אירופה, במאמר שהתפרסם השבוע ב- Jewish Chronicle. אולם, הוא הוסיף, "לא אהיה מופתע לראות שהמספרים בקרב היהודים עולים."
הייצוג החרדי
דיווחים על אי-שמירה על נהלים למניעת הידבקות בחלק מבתי הכנסת והמוסדות החרדיים מעלים חששות לגבי שיעור ההתפשטות בקרב חברי קהילה זו.
"אנשים נוגעים באותם משטחים, באותם סידורים", אמר בשבוע שעבר עובד מתחום הבריאות ל- Jewish Chronicle כשתיאר את שכונת סטמפורד היל, המאוכלסת ברובה באוכלוסיה יהודית חרדית. "אני מאמין שהקהילה חשופה לנגיף מכיוון שהם כל כך צפופים ומלוכדים", הוסיף עובד הבריאות, שדיבר בעילום שם.
עשרים רופאים בריטים-יהודים, כולם חברים בזרמים יהודיים לא-חרדים, הפיצו עלונים בשכונת סטמפורד היל בהם הפצירו בתושבים לשמור בהקפדה על ריחוק חברתי. "אתם תישאו באחריות מלאה למקרי מוות שיגרמו כתוצאה מהתעלמות מעצה זו", כתבו הרופאים.
הפנייה הזאת מזכירה אזהרות דומות במקומות אחרים שבהם חי מיעוט חרדי גדול, בין היתר בישראל, בארה"ב ובבלגיה.
"העובדות״, טוען הרשל גלוק, רב חרדי וראש ארגון השיטור הקהילתי 'שומרים' בלונדון, ״אינן תומכות בהשערה זו״.
המחלה אמנם גבתה את חייהם של מספר יהודים חרדים, ביניהם זאב ווילי שטרן ואורי אשכנזי. אבל בין הקורבנות האחרים גם ארבעה חברים מהקהילה האורתודוקסית המודרנית הספרדית, והקהילה הפורטוגזית בלונדון, וגם רב רפורמי, ניל קראפט, וחברים אחרים בקהילתו.
הרב האורתודוקסי אלכסנדר גולדברג, מאוניברסיטת סארי שליד לונדון, מסכים. "בקרב היהודים, המחלה הזו אינה מוגבלת לאוכלוסיה החרדית. נראה שכל סוגי היהודים סובלים ממנה", אמר גולדברג, שאינו חרדי. גולדברג סבור שהוא עצמו נדבק והחלים מנגיף הקורונה (רשויות הבריאות לא רצו לבדוק אותו כשהוא דיווח על תסמינים, אך הוא הכניס את עצמו לבידוד מרצון).
ניידות
לדעתו של גולדברג, לשעבר מנהל תחום הקהילה בוועד שליחי הקהילות של יהודי בריטניה, "הדבר היחיד המשותף ליהודים שנדבקו בנגיף הקורונה הוא שהם שייכים לקבוצה המאופיינת ברמת ניידות גבוהה".
משפחות חרדיות נוסעות לעתים קרובות לישראל, לבלגיה, לניו יורק ולמקומות נוספים, כפי שעושים אנשי עסקים יהודים ללא קשר לזרם הדתי אליו הם שייכים. שיעורם הגבוה של יהודים בקרב אנשי מקצועות הרפואה גם הוא הגביר את החשיפה של המיעוט היהודי, אמר גולדברג.
בויד, מנהל מכון המחקר Jewish Policy Research, מסכים שהניידות עשויה למלא תפקיד. בקרב יהודים, "רבים עובדים במרכז העיר, נוסעים מדי יום ברכבת התחתית, הם במרכז העניינים", הוא כתב. "קולקטיבית, אנחנו עשירים יותר ובעלי השכלה גבוהה מהממוצע, מה שאומר שאנחנו גם נוסעים יותר לחו"ל – דרך נוספת שבה ככל הנראה נדבקנו מוקדם יותר מאחרים".
לגלוק יש ספקות
״ברכבת התחתית יש הרבה נוסעים, והרכבות עמוסות", הוא אומר. בנוסף, לונדון היא בית לקבוצות מהגרים רבות, בהן למעלה מ-800 אלף פולנים, ו-600 אלף איטלקים, שנוסעים לביתם לעתים קרובות בטיסות מוזלות. "אין היגיון בכך שיהודים היו חשופים יותר בשל ריבוי נסיעות", אומר גלוק.
גיל והחיים בעיר
היהודים קשישים יותר מהממוצע באוכלוסיה הכללית, ומרוכזים בלונדון, שסובלת מהמספר הגדול ביותר של החולים בנגיף הקורונה בהשוואה לשאר האזורים באנגליה.
"אפקט לונדון עשוי להסביר באופן חלקי את מספר הנדבקים הגבוה בקרב יהודים", כתב בויד בהתייחסו לעובדה ש-60% מיהודי בריטניה חיים בבירה ובסביבתה. "העיר היא מקום אידיאלי להתפשטות הנגיף, וכמו ניו יורק בארצות הברית, כך גם לונדון נמצאת בחזית המגיפה במדינה הזו".
הוא ציין גם שיהודי בריטניה מבוגרים מהממוצע: "21% מהם הם בני 65 ומעלה, בהשוואה ל-16.4% בכלל האוכלוסיה, ובהתחשב בכך שהנגיף אלים יותר בקרב זקנים מאשר בקרב צעירים, יהודים עלולים להיפגע באופן לא פרופורציונאלי".
אבל, הוסיף בויד, יהודים גם בריאים מהממוצע: רק 5% מחברי הקהילה סובלים מבעיות בריאות קשות או קשות מאד, בהשוואה לממוצע הארצי העומד על 5.6%. ״זה הבדל לא מבוטל, במיוחד אם לוקחים בחשבון את פרופיל הגיל שלנו, והסיבה נעוצה בגורמים תרבותיים ובמעמד הסוציו-אקונומי שלנו, שני גורמים שבדרך כלל הגנו עלינו מפני בעיות בריאותיות".
פורים וחיי קהילה
בויד ואחרים מצביעים על הקשר בין סמיכותו של חג הפורים, שחל ב-9 במארס, להתפרצות נגיף הקורונה באירופה.
בבית הכנסת סיינט ג'ונס ווד שבלונדון, אחד הגדולים בעיר, ובו 1,300 מקומות ישיבה, נדבק הרב יוני גולקר בנגיף זמן קצר לאחר שחזר ממרוקו. הוא בילה שעות רבות עם עשרות מתפללים לפני שפיתח תסמינים ולפני שהכניס את עצמו לבידוד מרצון.
חגים כמו פורים "גורמים להתכנסות אנשים רבים מהרגיל", ומסייעים להתפשטות הנגיף, כתב בויד.
במבט רחב יותר, יתכן שיש "משהו בדרך שבה יהודים מארגנים את חייהם, שעלול לגרום שלא בכוונה להתפשטות הנגיף בינינו", הוא הוסיף. רבע מהיהודים המבוגרים מבקרים בבית הכנסת כמעט מדי שבוע, שעה שהשיעור בקרב הקבוצה המקבילה של המבקרים בכנסיה, מקרב הנוצרים בבריטניה, עומד על כ-10%.
"אינטראקציה חברתית פיזית – שבדרך כלל עומדת בבסיס חיי היהודים, מהווה כיום סכנת חיים".
