(JTA) – בחודש מאי, כשהתלקח סבב האלימות האחרון בין ישראל לעזה,עשה טַיי קֶלי משהו שבשום אופן לא יכול היה לעשות על שום ספסל של קבוצת בייסבול מקצועית: הוא פנה לאחדים מחברי הקבוצה שלו כדי שיסבירו לו יותר על המצב.
קלי, בן 32, המשחק עכשיו בקבוצת טַקוֹמָה רֵיינייֶרז במסגרת הליגה הנמוכה של סיאטל מַרינֶרז, היה באריזונה במחנה אימונים עם חבריו לנבחרת ישראל לאולימפיאדה.
מרביתם של 24 חברי הנבחרת היו, בדיוק כמו קלי, יהודים אמריקנים שהשיגו אזרחות ישראלית כדי לשחק בנבחרתה בטוקיו ובטורנירים בינלאומיים אחרים. אך ארבעה מהם הם ילידי ישראל שהגיעו מסצינת הבייסבול המתפתחת בארץ, וקלי, שהרגיש לכוד בין הצדדים בדיון הציבורי על ישראל, רצה לשמוע מהם.
קלי, שרוב הקריירה המקצועית שלו עברה עליו בליגות הנמוכות אך בילה פרקי זמן אחדים בליגה העליונה עם הניו יורק מֶטס והפילדלפיה פִיליז, פנה אל חברי קבוצתו לפני האימון בשאלה: איך הם מרגישים לגבי האלימות המתמשכת בין ישראל לעזה, בתור אנשים שהעניין נוגע להם אישית?
חלק מעמיתיו האמריקנים של קלי בנבחרת התאספו סביב כדי לשמוע את השיחה. רוב השחקנים הישראלים מתחו ביקורת על חמאס, אולם לפחות אחד מהם גם מתח ביקורת על חלק מפעולותיה של ישראל. הם דיברו גם על מה ששמעו מבני משפחותיהם, שנאלצו לבלות את התקופה בכניסה ויציאה מהמקלטים והמרחבים המוגנים.
"תוכל לשמוע רק את הצד של מי שתיגש אליו. אני רציתי לדבר עם הישראלים", אמר קלי בטלפון מן הלובי של מלון בלאס וגאס, לשם נסעו הרֵיינייֶרז לסדרה של משחקים. "יפה לשמוע שיש צדדים אחדים, אפילו מן הישראלים, ושזה לא, אתה יודע, תמיד מה שהישראלים עושים הוא רק מושלם ואין מצב שהם לא בסדר. אבל כמובן זה לא אומר שערוצי הטלוויזיה הליברליים מסקרים את כל האמת, או משהו. אז אני חושב שבאמת טוב שכולם ישמעו את זה".
הרגע הזה המחיש את הכוח הייחודי של נבחרת הבייסבול של ישראל. מעבר להיותה אחת משש נבחרות לאומיות בלבד המתחרות באולימפיאדה, עם סיכוי נאה למדליה, בין השאר הודות לנוכחותו של איאן קינסלר, ששיחק בעבר בנבחרת כל הכוכבים של הליגה העליונה, הנבחרת גם איגדה סוגים שונים של יהודים מרחבי פזורת הבייסבול לקבוצה מלוכדת – וגם דחפה כמה מחבריה האמריקנים להתקרב יותר לזהותם היהודית.
קלי, למשל, נולד לאב קתולי ואם יהודיה בדאלאס. הוא שיחק בנעוריו כדורסל במסגרת ארגון הנוער הקתולי, ובסופו של דבר לומד בבית ספר קתולי. משפחתו חגגה גם את החגים הנוצריים וגם את החגים היהודיים, אבל הוא לא חש קשר חזק לא לאלה ולא לאלה, או לדת באופן כללי.
"אף פעם לא עלה בדעתי שיש בזה איזו התנגשות, פשוט בגלל שהנחתי שכל בנאדם בעולם הוא אמריקני וחי בדיוק כמוני", אמר.
קלי הוא אחד מכמה שחקנים שיש להם לפחות הורה יהודי אחד, שאותם איתר נשיא האגודה הישראלית לבייסבול פּיטר קוּרץ במשך העשור האחרון כמועמדים לנבחרת. נסיעתו לישראל, תהליך השגת האזרחות (המחייב להציג היסטוריה משפחתית מתועדת לשם הוכחת יהדות) והתפתחות החברות הקרובה עם רבים מן השחקנים היהודים בנבחרת, גרמו לו להרגיש מחובר יותר לתרבות היהודית.
בני משפחתו מצד אמו, שרבים מהם גרים בפלורידה, מתמוגגים מנחת מהשתתפותו בנבחרת.
"זה שהתחלתי לגלות הכול מחדש ולהתקרב יותר לישראל וליהדות, לעם היהודי – זה ממש נהדר", אמר קלי. "להסתובב עם הצד של אמא שלי במשפחה… לכולם יש סיפורים מבית הספר לעברית או על חברים בישראל, ש'אתה חייב ללכת לפגוש את זה וזה בפעם הבאה שתהיה בישראל'. …אני חושב שזה ממש אחלה כי הם כולם כל כך גאים בי. וכל כך שמחים שיש להם עוד איזה קשר עם ישראל. הם כולם גאים כל כך להיות יהודים״.
בימים אלה הוא גר בלוס אנג'לס לתקופה שבין העונות – שם יש, לדבריו, "הרבה אנשים לחגוג" איתם את החגים היהודיים. שלמה ליפֶּץ, אחד הבודדים בנבחרת שנולד בישראל ומחלוצי ענף הבייסבול בישראל, אמר בראיון שהמבטא של קלי בעברית, שאותה תרגל באמצעות האפליקציה הפופולרית דוּאוֹלינגו, מדויק לחלוטין. (קלי משתמש לאחרונה בדואולינגו כדי ללמוד ספרדית, כי הוא מרגיש שלא יוכל לרכוש עברית שוטפת בלי להיות יותר זמן בישראל).
כמה מן השחקנים בנבחרת ישראל מנסים עכשיו להגביר את הפופולריות של ענף הבייסבול בישראל, שבה מעטים מכירים את המשחק או את חוקיו. קינסלר, אחד הקפטנים בפועל של הנבחרת והיחיד ששיחק בעבר בנבחרת כל הכוכבים של הליגה העליונה, אומר שזוהי "המטרה העיקרית" שלשמה הוא משחק בנבחרת.
"אם נבחרת ישראל תשיג מדליה זה ייצר באז", אמר קינסלר, ו"ברור שזה ימשוך יתר תשומת לב לענף. זה מלהיב לחשוב על כל זה".
פרוייקט הבייסבול של הקרן הקיימת לישראל בארה"ב, יוזמה המספקת את המימון לנבחרת בשנים האחרונות, פועל כדי לבנות מגרש ומתחם בייסבול בעיר בית שמש, וקוּרץ מקווה שניתן יהיה לארח שם בעתיד הקרוב ליגת חורף – בדומה לליגות המתקיימות באמריקה הלטינית, בפלורידה ובמקומות חמים אחרים, ובהן שחקנים מקצועיים מלטשים את כישוריהם בחופשות שבין עונות ליגת הבייסבול העליונה.
קינסלר, בן 39, היה אחד משחקני הבסיס השני הטובים ביותר בבייסבול המקצועני ב-13 שנות הקריירה שלו, שהחלה ב-2006. הוא סיים כשבאמתחתו חבטה אחת פחות מ-2,000 – מועדון אקסקלוסיבי שיש בו פחות מ-300 חברים. קינסלר הוא אחת הסיבות שהנבחרת מאמינה שיש לה סיכוי הוגן להשיג מדליה בטוקיו, כשתתחרה נגד חמש נבחרות בלבד – ארה"ב, יפן, דרום קוריאה, מקסיקו והרפובליקה הדומיניקנית. (שחקנים אמריקנים ודומיניקנים רבים מן הליגות העליונות אינם עוזבים את קבוצותיהם כדי להשתתף במשחקים האולימפיים.)
המשחק הראשון של ישראל, נגד ארה"ב, נקבע ל-30 ביולי. זו תהיה הופעתה הראשונה של ישראל באולימפיאדה בענף הבייסבול, החוזר לאולימפיאדת הקיץ לראשונה מאז 2008.
קינסלר גדל באריזונה עם רקע דתי דומה לזה של קלי – אביו היה יהודי ואמו קתולית, והוא לא הזדהה עם אף אחת מן המסורות הללו, וביקר בבתי כנסת ובכנסיות רק פעמים בודדות בחייו. אבל כשראה את אביו מרכיב את אילן היוחסין היהודי שלו, התעורר בו עניין במורשתו היהודית. הוא למד עוד על סבו וסבתו מצד אביו, שנמלטו מגרמניה בשנות ה-30 של המאה שעברה.
"אבא שלי הצליח ליצור קשר עם בית הכנסת בניו יורק שבו נערכה בר המצווה שלו", אמר קינסלר. "זו הייתה עבודה קשה. היו הרבה טלפונים והתרוצצויות. אבל האמת, בסופו של דבר, זה היה שווה את זה".
קינסלר הגיע לישראל כדי לסיים את תהליך הבקשה במארס 2020, באחת הטיסות האחרונות שהורשו להיכנס לארץ שעות ספורות לפני שנסגרה בפני טיסות זרות בשל העלייה בהתפשטות הקורונה. הוא היה בישראל רק ימים ספורים אך נהנה עד מאוד מהחוויה – במדיה החברתית נפוצו תצלומים של השחקן אוחז בשופר כמו במחבט בייסבול.
"היינו קמים בשש בבוקר, ולא עוצרים עד 10 בלילה. כל השבוע בעצם. ועשינו הכול", אמר קינסלר על הנסיעה, שאליה הצטרפה גם אשתו. "נסענו לירושלים, נסענו לים המלח… כל החוויה הייתה פשוט פוקחת עיניים ומרגשת. ואני רוצה לחזור. אני רוצה להביא את הילדים שלי לשם".
קינסלר אמר שבליגות העליונות, עמיתיו השחקנים היהודים הכירו זה את זה והרגישו תחושה מסויימת של רעוּת. למשל, באוטובוס במשחק של כל הכוכבים, החובט המצטיין היהודי רייאן ברון ניגש אל קינסלר ושאל, "אתה יהודי, נכון"?
אבל התחושה להיות במחנה האימונים באריזונה מוקף בשחקנים יהודים בלבד הייתה "לא אמיתית", אמר. קינסלר, שאמר כי אינו עוקב במיוחד אחרי החדשות, הוסיף כי השיחה על ישראל ועזה שיזם קלי הייתה בין נקודות השיא בחוויה.
"חייבת להיות מילה יותר טובה מאשר מלהיב… זה הרגיש נכון", אמר. "זו פשוט קבוצה של חבר'ה ממש טובים שנהנים להיות ביחד ולהנות מההזדמנות הזאת. אפשר אולי לומר שזה היה מרענן".
כמה מן השחקנים היו קשורים יותר ליהדותם. המגיש ג'רמי בּלַייך, שחקן לשעבר בליגה הנמוכה ששיחק זמן קצר בעליונה עם אוֹקלֶנד אַתלֶטיקס ב-2018 אך עובד כעת בתחום המינהלי של קבוצת פּיטסבּוּרג פַּיירְטס, עוזר לשחקנים להבין ולעכל את מה שלקחו איתם מן הניתוחים המורכבים. הוא גדל בבית קונסרבטיבי ושומר כשרות בפרברי ניו אורלינס וביקר בישראל ארבע פעמים, ביניהן פעם אחת דרך תוכנית "תגלית".
בלייך אמר כי בנבחרת הזו שוררת יותר קירבה ממה שראה אי פעם בגלל התחושה שנוצרה בעקבות החוויות היהודיות המשותפות של השחקנים.
"כשחקן בייסבול מקצועי, יש מעין תקופת מעבר שבה לומדים להכיר את חברי הקבוצה. ובמקרה הזה, לא היינו צריכים את תקופת המעבר הזו", אמר. "הדברים המוכרים כאילו דחפו אותנו קדימה".
לכל אורך האליפות העולמית "וורלד בייסבול קלאסיק" ב-2017 גילם הקמע של הקבוצה – "מענטש און א בענטש" (בובה בדמות יהודי נעים סבר, בגודל אנושי, שישבה על ספסל הקבוצה) – את אווירת ההנאה המשותפת ששררה בקבוצה. ה"מענטש" אולי לא יגיע לאולימפיאדה, משום שהאיש שמאחורי הרעיון, השחקן לשעבר קוֹדי דֶקֶר, אינו בנבחרת עוד. אבל קלי אמר שזה לא נורא כל כך.
"זה היה משהו שמאוד התאים לקודי דקר… אז אני לא יודע", אמר קלי. "אני מרגיש שכנראה כולם רוצים להפריד בין אליפות העולם בבייסבול לבין זה, כי זו גם די נבחרת חדשה. אבל בעצם, אם [דקר] יגיע במקרה לטוקיו… אנחנו צריכים כל עזרה שנוכל לקבל".
