לבוב, אוקראינה – פחות מ-24 שעות לאחר שנשיאי ישראל ואוקראינה חנכו בטקס מרגש מתחם הנצחה לזכר הטבח שבו נרצחו ב-1941 בבאבי יאר 33,000 יהודים בידי הנאצים ומשתפי פעולה מקומיים, נאספו בלבוב, באזור אחר באוקראינה, 350 יהודים לפסטיבל של הרצאות, שירים, ריקודים וחגיגה של החיים והזהות היהודיים.
במשך שלושה ימים בשבוע שעבר, נקבצו יהודים מרחבי הרפובליקה הסובייטית לשעבר בעיר ימי-ביניימית זו, סמוך לגבול בין אוקראינה לפולין, כדי לחקור את שורשיהם, ליהנות ממוזיקה מסורתית ביידיש ובעברית, ללמוד על ישראל ולחדש את הקשר עם חברים שלא ראו מאז הימים שלפני מגפת הקורונה. האירוע היה כנס "לימוד FSU" הראשון בנוכחות פיזית באוקראינה מאז 2019.
"העובדה שפתחנו את לימוד-אוקראינה לשנת 2021 ביום שלאחר תום הטקס בבאבי יאר הייתה מאוד סמלית – ממוות לחיים", אמר חיים צ'סלר, שייסד את לימוד FSU ב-2005 יחד עם סנדי קאהן כדרך לחזק את הזהות היהודית של יהודים דוברי רוסית. "אנחנו מתמקדים בעתיד, אבל לא שוכחים את העבר. למרות הקשיים, הם עדיין רוצים לבוא".
הקשיים הללו אינם בגדר סוד. אוקראינה היא המדינה השנייה בגודלה באירופה, אך היא הענייה ביותר ביבשת במונחים של הכנסה שנתית לנפש. בנוסף לכך, לעיתים מתרחשים מעשי ונדליזם בבתי קברות יהודיים ברחבי המדינה, שלפני השואה שכנו בה 1.5 מיליון יהודים.
האירוע, שנערך בין ה-7 ל-10 באוקטוברוהתקיים במלון פרמייר דניסטר בלבוב תחת הקפדה קפדנית על כללי בריאות הציבור, היה כנס לימוד ה-14 שנערך במדינה מאז יאלטה ב-2008. בטקס הפתיחה של האירוע השנה, שאותו הנחתה הבדרנית היהודייה ג'וליה סַבינה מהעיר חרקוב, הוקרנו ברכות בווידאו ממתנדבי לימוד FSU במקומות שונים בעולם, ממוסקבה ועד סידני, וכן ברכה מפי ראש עיריית לבוב, אנדריי סַדוֹביִי.
"היה ראוי שהכנס הראשון המלא שלנו לאחר המגפה יתקיים באוקראינה", ציין יו"ר לימוד FSU מת׳יו ברונפמן. "בין הסגרים, צוות המתנדבים המקומי והמסור שלנו הצליח לארגן שלושה אירועים חד יומיים. אנחנו מאושרים לשוב לבירתה ההיסטורית של אוקראינה, לבוב, בפעם החמישית, כדי לחגוג את שיבתנו הזהירה לסדר התוכניות 'הרגיל'".
מאז 2005, משכו כנסי לימוד FSU, בהנהגת ברונפמן ונשיא הארגון, אהרון פרנקל, כ-75,000 יהודים דוברי רוסית בלמעלה מתריסר ארצות ברחבי צפון אמריקה,אירופה, ישראל ואפילו באוסטרליה הרחוקה.
יבגני שיידר, מנהל טכנולוגיית מידע בחברת מיקור חוץ אוקראינית, סייע לארגן את האירוע כראש הוועדה הטכנית של לימוד-אוקראינה.
"לימוד הוא כמו תחביב בשבילי. אני מתנדב מאז 2008", אמר שיידר בן ה-40, שגם התנדב לטובת לימוד במהלך שלוש השנים שבהן גר בישראל, באשדוד ובפתח תקווה, עם אשתו ושני ילדיו. "אני אוהב את ישראל. ההורים שלי עברו לשם בגללי, אבל החלטנו לחזור לאוקראינה משום שיוקר המחייה בישראל היה גבוה מדי בשבילנו, והעברית שלי לא הייתה מושלמת".
בגלל מגבלות המגפה, ההשתתפות הייתה נמוכה יחסית בהשוואה לאירוע של 2019, שבו נכחו 700 משתתפים. אולם התוכניות באירוע החודש היו לא פחות מגוונות ולא פחות רלבנטיות. המרצים, שכמעט כולם דיברו רוסית, עסקו במגוון נושאים, החל מאיגור שוּפַּק, שדיבר על ההיסטוריה של אוקראינה לאחר השואה, ועד לגאלינה אוליאנה מוֹבצַ'ן, שניהלה סדנה על שיווק ברשתות החברתיות בעולם היהודי.
הרצאה פופולרית נוספת – והיחידה שנישאה באנגלית באותו סופשבוע – הייתה שיחה מפי מנהל השיווק הדיגיטלי ראובן לנצברגר על עבודתו של האמן מארק שאגאל, שנולד במשפחה חסידית בבלרוס של ימינו אך בילה את 50 השנים האחרונות לחייו בצרפת.
"לימוד הוא אחד מאותם אירועים שנתיים שמחזירים אותך לתרבות היהודית שלך", אמר לנצברגר בן ה-52, תושב פריז ממוצא רוסי שהרצה באירועי לימוד הקודמים על יהודים מפורסמים אחרים כמו פיליפ רות, וודי אלן, ראלף לורן ואיימי וויינהאוס. "זה עוזר לך להבין את התרבות שלך, גם אם אינך דתי".
מארק דובב עומד בראש "נתיב", יחידת סמך במשרד ראש הממשלה שמטרתה טיפוח זהות יהודית בקרב יהודים מגוש הסובייטי לשעבר, בעיר דניפרו. דובב בן ה-46, יהודי אורתודוקסי שעלה מדניפרו לישראל בגיל 18, נשא שתי הרצאות במהלך הכינוס בסוף השבוע: האחת על מקומם של יהודים חרדים בחברה הישראלית המודרנית, והשנייה על מעמדן של נשים ביהדות. המנהל האזורי של ״נתיב״ באוקראינה, פליקס גורביץ', נכח גם הוא באירוע.
"לימוד הוא במה מאוד חשובה בעבורנו ובעבור ישראל ליצירת קשר עם יהודים אינטלקטואלים צעירים כאן", אמר דובב, שגם עובד בשגרירות ישראל בקייב.
אחד משיאי כנס לימוד השנה היה מפגש השאלות והתשובות הפתוח עם מיכאל ברודסקי, שגרירה החדש של ישראל באוקראינה. בראיון לאחר המפגש אמר ברודסקי כי היחסים בין שתי המדינות חמימים ומשפחתיים – במיוחד משום ש-500,000 יהודים מאוקראינה עלו לישראל במשך השנים, וכ-50,000 אזרחים ישראלים חיים כיום באוקראינה.
"אנו רוצים שהקהילה היהודית כאן תישאר חזקה ומשפיעה", אמר ברודסקי, יליד רוסיה, שעלה לישראל בגיל 18. "אנחנו רוצים לקדם את האינטרסים הישראליים, ואנחנו מסתמכים על הקהילה היהודית בעניינים רגישים וחשובים מאוד כגון ביטחון. לאוקראינה יש זכות הצבעה באו"ם והיא פעילה מאוד בזירה הבינלאומית".
ברודסקי, ששירת בעבר כשגריר ישראל בקזחסטן, אמר כי כיום יש באוקראינה 150,000 עד 200,000 יהודים, והקהילות הגדולות ביותר נמצאות בקייב, אודסה ודניפרו. לעומת זאת, בלבוב, שבעבר התהדרה ב-45 בתי כנסת, מתגוררים כיום פחות מ-1,000 יהודים.
"כנסי לימוד דורשים מן המשתתפים הרבה מאוד: מוטיבציה אישית גבוהה, עניין בידע יהודי, ורצון אמיתי להזדהות עם הפסיפס שמהווה את עמנו", אמרה דורית גולנדר, סגנית נשיא לקשרי חוץ בקרן ג׳נסיס, אחת התומכות העיקריות בלימוד FSU, לצד ועידת התביעות, הקרן הקיימת לישראל, קרן משפחת בּלַווטניק, הנדבנים דייאן ווהל וטום בלומברג, ואחרים. "כנס לימוד בלבוב הוא קשר חשוב למורשתם ולזהותם היהודית".
זו הסיבה לכך שהלן טסַרוֹבסקה נסעה לכאן במשך שש שעות מקייב, שם היא עובדת בארגון צדקה בשם "חסד", המטפל ביהודים חולים וקשישים. טסרובסקה, גיאולוגית בהכשרתה, היא בת 66 ומספיק מבוגרת כדי לזכור את האנטישמיות שבה נתקלה כשלמדה באוניברסיטת קייב, שם הייתה אחת משלושה יהודים במחזור ובו 125 סטודנטים.
"המצב היום טוב יותר מאשר בתקופת ברית המועצות, אבל הוא עדיין רחוק מלהיות מצויין", אמרה טסרובסקה, שביקרה בישראל פעמיים ב-10 השנים האחרונות. "אלה שהיו אנטישמיים בילדותם, עדיין אנטישמיים. ואני מנסה להימנע מכל מגע עם אנטישמים".
הכתבה מומנה והופקה בשיתוף פעולה עם ארגון Limmud FSU אשר מטפח פלטפורמות לחינוך פתוח, פלורליסטי ודינמי ליהודים מכל הגילאים והרקעים בעלי שורשים בברית המועצות לשעבר תוך אימוץ המסורות האינטלקטואליות, התרבותיות והדתיות המשותפות. הכתבה הופקה על ידי צוות התוכן של JTA.
