(JTA) – מרכז שמעון ויזנטל, הקרוי על שם צייד הנאצים הנודע שנפטר ב-2005, מגדיר עצמו כ"ארגון זכויות אדם יהודי עולמי החוקר את השואה ואת השנאה בהקשר היסטורי ועכשווי".
המשנה לראש המרכז, הרב אברהם קופר, נמצא לא פעם בכותרות כמי שמסייע לפתור מחלוקות אנטישמיות בהן מעורבים ידוענים, ונציגים אחרים של מרכז ויזנטל מצוטטים בקביעות במאמרים בגופי תקשורת מובילים.
אולם רשימת "עשרת הגדולים״ של האנטישמיות העולמית שפרסם המרכז לאחרונה גררה ביקורת עזה מצד גורמים בכירים באירופה, ביניהם חברה בכירה בנציבות האיחוד האירופי המתאמת את המאבק באנטישמיות אשר טוענת כי הארגון מכתים את מורשתו של ויזנטל ופוגע במאבק העולמי באנטישמיות.
הרשימה מתפרסמת מדי שנה מאז 2012 ומורכבת מכל מה שנחשב בעיני מכון ויזנטל לגורמים האנטישמיים הבולטים באותה שנה בעולם. הרשימות שפרסם בשנים עברו גררו ביקורת, כולל אזכור של ראש עיריית ברלין, מיכאל מילר, ב-2017, משום שלא נקט עמדה תקיפה יותר נגד תנועת ה-BDS. מנהיגי יהדות גרמניה כינו את הכללתו ברשימה "גרוטסקית".
הרשימה של המרכז לשנת 2021 עוררה הרבה יותר מחלוקת. במקום הראשון ניצבה איראן, הקוראת בגלוי להחרבתה האלימה של ישראל, ואחריה חמאס, שמוגדר גם על ידי ארצות הברית כארגון טרור. אבל במקום השלישי ברשימת האנטישמים ל-2021, בחר מכון וויזנטל ב-BBC, שירות השידור הבריטי, שמצא עצמו תחת ביקורת באחרונה מאז שדיווח על מתקפה אנטישמית בלונדון בדרך שנויה במחלוקת. במקום החמישי נמצא ארגון "קול יהודי לשלום" (Jewish Voice for Peace) – ארגון שמאל יהודי אנטי-ציוני.
במקום השביעי הציבו אנשי מכון ויזנטל את מדינת גרמניה כולה, שלטענת הארגון "אינה בולמת את המתקפות האנטישמיות של הימין הקיצוני, את האיסלמיסטים, ואת הדמוניזציה של ישראל על-ידי השמאל". בגרמניה, לפי נתונים ממשלתיים רשמיים, התרחשו 2,032 תקריות אנטישמיות מתועדות ב-2019 – המספר הגבוה ביותר מאז 2001 ועלייה של 13% לעומת 2018.
בהתייחסות לגרמניה ברשימה צויין במיוחד מיכאל בלום, האחראי על המאבק באנטישמיות במדינת באדן-וירטמברג הגרמנית, בגלל "לייק" שנתן ב-2019 לפוסט של אחד מחבריו בפייסבוק ובו נכתב: "ציונים, נאצים וקיצונים צריכים למהר ולומר שלום לרשימת החברים שלי". דו"ח מרכז ויזנטל אומר שגרמניה מאפשרת לבלוּם "לעסוק בפעילויות אנטישמיות ואנטי-ישראליות אלה במדיה החברתית".
בלום אמר בתגובה כי לא זכור לו שנתן "לייק" לפוסט שכזה, ושאולי עשה זאת לטקסט שעבר עריכה מאוחר יותר.
"אני מאמין שהציונות היא לגיטימית לחלוטין ושיש לישראל זכות להתקיים בבטחה לעולמים. מבחינתי, אנטי-ציונות שווה לאנטישמיות, חד וחלק. נסעתי לישראל כידיד וכבעל-ברית שוב ושוב ודיברתי וכתבתי רבות בנושא", סיפר בלום בראיון ל-JTA.
קתרינה פון שנוּרבַּיין, רכזת האיחוד האירופי למאבק באנטישמיות, כתבה בטוויטר ב-29 בדצמבר 2021 כי הכללתו של בלום ברשימת המרכז "פוגעת במורשתו רבת הערך של שמעון ויזנטל", שורד שואה שהקדיש את חייו להבאת פושעי מלחמה נאציים לדין וסיפק קצות חוט שהובילו ללכידת קציני האס.אס. אדולף אייכמן ופרנץ שטנגל.
הרשימה של מרכז ויזנטל, צייצה פון שנורביין, "מזיקה״ למאבק נגד האנטישמיות.
מאז שנכנסה לתפקידה הנוכחי ב-2015, התמקדה פון שנורביין בבניית בריתות רחבות לטובת יוזמות שקידם משרדה, בעיקר מאחורי הקלעים. היא נמנעה כמעט לחלוטין ממתיחת ביקורת פומבית על ארגונים, ואינה ידועה כמי שמחפשת עילה להתנגח עם גופים שמשימתם המוצהרת חופפת לזו של משרדה.
היא אינה היחידה. ארגון גג של קהילות יהודיות בבאדן-וירטמברג, המוכר בשם "הקהילות הדתיות מעם ישראל", הביע תמיכה בבלום ופרסם הודעה המגנה בחריפות את רשימת מכון ויזנטל.
"הקהילות היהודיות במדינה מגנות פה אחד את הניסיון להכפיש את שמו של הנציב למאבק באנטישמיות במדינת באדן-וירטמברג על-ידי הכללתו ברשימת 'עשרת האירועים האנטישמיים החמורים ביותר' של מרכז שמעון ויזנטל לשנת 2021", כתב הארגון בהכרזתו. "זהו מעשה מתועב להכניס את שמו של בונה-גשרים זה לרשימת שונאי ישראל".
קופר הגן על הרשימה, באומרו כי מרכז ויזנטל נותר ממוקד במטרתו.
כשכמעט מחצית מיהודי העולם מתגוררים בישראל, "אי אפשר להילחם ב'אנטישמיות' בלי להתנגד לכל מי שתוקפים את הציונים ועושים דמוניזציה לציונות", אמר קופר ל-JTA. "עובדה זו היא חלק מהגדרת ה-IHRA לאנטישמיות. ב-2021 וגם בהמשך, מי שבמסגרת תפקידם אחראים לעקוב אחר אנטישמיות ולהתנגד לה חייבים להבהיר שזה כולל דמוניזציה של ציונים ודמוניזציה של הציונות".
הגדרת כוח המשימה הבינלאומי להנצחת זכר השואה (IHRA) לאנטישמיות כוללת דוגמאות לכמה צורות של התבטאות אנטי-ישראלית. עשרות מדינות אימצו את ההגדרה, למרות מחאות מצד פעילים פלסטיניים ואחרים האומרים שהיא מגבילה את חופש השיח על המדינה היהודית.
