(ניו יורק ג׳ואיש ווייק) – כאשר גדי לוי, המנהל הכללי של בית הכנסת עמנו-אל במרכז סטרייקר בניו יורק, פנה לדיויד ברוזה וביקש ממנו להלחין מוזיקה חדשה לתפילת ליל שבת, ברוזה היה ספקן.
"התגובה הראשונית שלי הייתה 'אני לא חושב שאני האדם המתאים – עדיף מישהו אחר שמכיר יותר את התפילה", אמר ברוזה בראיון ל״ניו יורק ג׳ואיש וויק״. עבור יהודי חילוני כמוהו, את ערב שבת מציינים בארוחת ערב משפחתית, לא בתפילת קבלת שבת ארוכה בבית הכנסת.
אבל כמו הרבה אמנים שנאלצו בשנתיים האחרונות להתנזר מהופעות ולהתחיל לתכנן מחדש את הדרך שבה הם פועלים, גם ברוזה הבין שצריך לחשוב מחוץ לקופסה.
"כשפתחתי את המייל [מלוי] והתחלתי לקרוא את התפילות, הן היו מעוררות השראה כמו שירה", סיפר ברוזה בן ה-66. "לקחתי את הגיטרה שלי וישבתי מול השירה ונתתי למוזיקה להוביל אותי. הלחנת 14 תפילות לקחה לי 14 יום".
התוצאה היא "תפילה", אלבום חדש לתפילת ערב שבת, שישמש גם כגולת הכותרת של חוויית ליל שבת חדשה בבית הכנסת עמנו-אל, מתוך תקווה למשוך יותר מבוגרים צעירים להשתתף בתפילות. מרכז סטרייקר, זרוע החינוך והסיוע של הקהילה הרפורמית הראשונה בעיר ניו יורק ובית הכנסת הגדול ביותר שלה, שכר את שירותיו של ברוזה למה שלוי מכנה הזדמנות "להמציא מחדש" את השבת לקבוצת אנשים שאחרת לא היו מגיעים לבית הכנסת.
"אני אוהב את העובדה שדיויד לא מגיע מרקע דתי", אמר לוי. "חשבנו שזה ייתן לו נקודת התחלה טובה ונתנו לו לזרום עם זה".
"תפילה" מציע אריזה חדשה לכמה מהתפילות והמזמורים המוכרים ביותר בליטורגיה היהודית – תפילות שמוכרות היטב למי שפוקד דרך קבע את בית הכנסת. הניגונים הנשמעים במהלך תפילת ליל שבת טיפוסית בשישי בערב נעים בין חזנות בנוסח אירופי לפיוטי חזנות ולחנים עממיים פרי עטם של המלחינים היהודיים דבי פרידמן ושלמה קרליבך, מסוף המאה ה-20.
כאשר נשאל אם למד את הניגונים הקנוניים האלה, ברוזה השיב כי העדיף להתמקד בטקסט של התפילות עצמן.
"למן ההתחלה, התעמקתי בשירה ובתפילות והתכוונתי לכתוב נעימות חדשות לתפילות מסורתיות אלה, אשר לחלקן יש לחנים עתיקים מאוד", הוא אמר. "הטקסט בעברית פשוט האיר את עיני, פשוטו כמשמעו, והוביל אותי למחוזות מוזיקליים חדשים".
הקהל האמריקני אולי אינו מכיר את ברוזה, אבל כמעט הכל מכירים את האמנים האמריקנים שעמם שיתף פעולה ברוזה בשנותיו הארוכות על הבמה: ג'קסון בראון, סטיב ארל וטאונס ואן זאנט.
ברוזה, שהוציא כבר יותר מ-40 אלבומים, אוהב לצאת מהגבולות המוכרים של זמר/כותב שירים ולחקור סגנונות שונים ומוזיקה מהעולם.
"תפילה" הוא אוסף של השפעות אלו, החל מ"שלום עליכם" בסגנון בוסה נובה. "ברכו" מתחיל עם תרועת חצוצרה של מלחמת שוורים (ברוזה הוציא מספר אלבומים בספרדית) וממריא במהירות משם לג'ז בסגנון חופשי. הפיוט "לכה דודי" המקדם את פני "שבת הכלה" – אולי השיא הרגשי של תפילת ליל שבת – נשמע כמו מסע מפלמנקו ועד ברטולד ברכט דרך במה של ברודווי.
"כשלקחתי את הפרויקט חשבתי על שורה של תפילות הנמשכות שעה שירתקו את הקהל", אומר ברוזה. בנוסף לברוזה על הגיטרה וזמרי ליווי, בהקלטה משתתפים גם חברי מקהלת מורן מישראל הכוללת 25 סולנים, זמרי גוספל מניו יורק, ועל הבס, האמריקאי-ישראלי עומר אביטל שהופקד גם על הניצוח.
"רציתי לעשות משהו מעורר השראה עבורי ועבור הציבור", אמר ברוזה.
"תפילה" ופרויקט Friday Night Hub הם חלק מיוזמה חדשה של עמנו-אל להגיע לקהלים חדשים: זמן קצר לפני שנפטר במארס, ג'ון האריסון סטרייקר, הנשיא הקודם של בית הכנסת, תרם 10 מיליון דולר נוספים לקרן שכבר החזירה ב-15 מיליון דולר, שיופנו למאמצים להגיע לצעירים יהודים, למשפחות שאינן משויכות לקהילה מסוימת, ולמי שלוי מכנה "מחפשים".
"אני מקווה שאנשים יתקשרו אלי ויגידו 'אני לא מאמין שזה ליל שבת'"; אמר לוי, שלדבריו, "מחפשים" מסוימים, עלולים לראות בבית כנסת מסורתי מקום "מפחיד". "מה שבאמת רצינו לעשות הוא מה שכל ארגון מחפש מזה זמן רב, להגיע לאנשים שאחרת לא היו הולכים לאירוע יהודי, אירוע חברתי שהוא גם תפילה".
ובזמן שברוזה – שכיום מחלק את זמנו בין ניו יורק לתל אביב – יוביל כמה ממפגשי Friday Night Hubs, לוי מקווה שהפרויקט יהיה גדול יותר מכל אמן או בית כנסת.
"המטרה שלי היא שגם בתי כנסת אחרים במדינה ישתמשו במוזיקה הזו", ובחינם, אמר לוי. "אני מקווה שדיויד ייסע וילמד בתי כנסת אחרים להשתמש בנעימות שלו. אם נצליח, זה בהחלט לא יהיה רק בשבילנו".
