(JTA)ֿ – התמרון בכבישיה מצולקי הפצצות של אוקראינה המזרחית הוא החלק הקל ביומו של איליה פּוּלין כאשר הוא מוביל בהתנדבות מזון ותרופות ברחבי מזרח אוקראינה.
החלק הקשה, הוא סיפר בראיון ל-JTA, הוא למצוא במדינה שסועת הקרבות דלק ולשלם בעבורו.
מאז שפלשה רוסיה בפברואר, "מחירי הדלק הוכפלו. יש תורים של שעות בתחנות הדלק. ועד לפני כמה ימים היה קיצוב של פחות מ-20 ליטר לאדם", אמר פולין, יהודי בן 38 מדניפּרוֹ, אב לשניים העובד כמרצה למדעים המתמחה בתרמודינמיקה.
"אפשר בקלות לחכות שש או שבע שעות בתחנות הדלק, ועד לאחרונה, קיבלת לא יותר מ-20 ליטר. זה מאוד קשה", אמר פולין.
כדי להתמודד עם הבעיה, המקשה על ספקי סיוע בכל רחבי המדינה, השקיעה הפדרציה של הקהילות היהודיות באוקראינה, המסונפת לחב"ד, יותר משני מיליון דולרים ברכישת צי של 40 מכוניות חשמליות –שאותן היא מחלקת החודש לקהילות כמו זו של פולין.
"זה משהו שיציל חיים", אמר שלמה סלומון, הרב של העיר קרֶמֶנצ'וּק שבמזרח המדינה, שאחד מחברי הקהילה היהודית שבה מחובר לציוד מציל חיים לאחר שהמלחמה חסמה את הגישה שלו לתרופה חיונית שהוא נזקק לה.
מחירי מכוניות, כולל המכוניות החשמליות, זינקו בחדות ברחבי העולם בשל מחסור בחלקים ועקב קשיי אספקה שגרמה מגפת הקורונה. אולם אפילו במחיר ממוצע של 50,000 דולר ליחידה, רכישת המכוניות החשמליות זוכה לשבחים ונתפסת כדוגמה טובה לשימוש שעושים ארגוני סיוע ומתנדבים יהודיים-אוקראיניים בקשריהם הענפים ובמקורות המימון שלהם במערב, כדי להסתגל במהירות למצבים המתפתחים במהלך הפלישה הרוסית, שנמשכת כבר חמישה חודשים.
עמוס לב-רן, מנהל מחלקת קשרי החוץ של הג׳וינט בברית המועצות לשעבר אומר כי הארגון רואה תשואות בלתי צפויות על השקעות שהשקיע בעבר, שמתבררות כעת כמשתלמות נוכח הצרכים הגוברים והמחירים הנוסקים.
אחת מאותן השקעות היא המעבר של הג'וינט מחלוקת מזון ותרופות ליהודים נזקקים לשיטה שבה המקבלים יכולים לרכוש את המוצרים האלה בכוחות עצמם במרכול הקרוב למקום מגוריהם, ולשלם באמצעות כרטיס הנטען מראש בתשלומים. אחרת היא מערכת ה-JOINTECH, המאפשרת למטפלים ולעובדי סיוע להתקשר עם קשישים ועם מקבלי סיוע אחרים באמצעות האינטרנט כדי להיאבק בבדידותם בלי צורך לנסוע לשטח.
"כל ההתאמות שעשינו במשך השנים האחרונות מועילות לנו מאד עכשיו וחוסכות הרבה עלויות", אמר לב-רן.
במיקוֹלאייב, עיר בדרום אוקראינה, שהיא גם מקום הולדתו של מנחם מנדל שניאורסון, המנהיג האחרון של שושלת הרבנים מלובאוויטש, רבני חב"ד, המחסור בדלק מצנן את נכונותם של מתנדבים להתייצב כדי לבצע שליחויות שונות, כך סיפר שלום גוטליב, רב חב"ד המתגורר בעיר ב-25 השנים האחרונות.
"יש סולידריות ויש נכונות להקרבה, אבל אחרי 160 ימי מלחמה, יש גבול למה שאפשר לבקש", אמר.
לשלוח מתנדבים לחכות שעות לקיצבת דלק בתחנת דלק שעלולה לעלות באש באמצע הפצצה רוסית בלתי פוסקת "זה לא משהו שסביר לצפות ממתנדב", אמר הרב, שאשתו ועשרת ילדיו עזבו לישראל אחרי שפרצה המלחמה.
לפחות שליש מבני קהילתו המונה כ-2,000 בני אדם עזבו את העיר, וביניהם גם אשתו וילדיו של פולין, המרצה למדעים. הלן פולין, מורה לאנגלית, נמצאת בישראל. בעלה נאלץ להישאר באוקראינה בגלל חוקי חירום המונעים מרוב הגברים מתחת לגיל 60 לעזוב את אוקראינה. היא מתכננת להשתקע בישראל ומחכה לרגע שבו יורשה בעלה להצטרף אליה.
"אני לומדת עברית, מתארגנת. מתחילה משהו חדש. מאוד לא צפוי אבל זה המצב", אמרה.
במחצית הראשונה של 2022 עזבו למעלה מ-12,000 בני אדם את אוקראינה לישראל במסגרת חוק השבות החל על יהודים וקרובי משפחתם – בערך פי ארבעה מן המספר בכל שנת 2021. בנוסף לעולים לישראל, עזבו רבים אחרים מחברי הקהילה לאירופה ולארה״ב.
האם תנועה זו משמעותה פחות יהודים הזקוקים לסיוע באוקראינה עצמה?
"ההיפך הוא הנכון", אמר גוטליב.
אלה שעוזבים הם בעיקר צעירים שיש להם אמצעים לצאת בהתראה קצרה, הסביר. רבים מן הנשארים עזבו את מרכזי הערים, מחשש שיהפכו מטרה לטילי הרוסים, ועברו עם משפחותיהם לאזורים מרוחקים יותר. זה מאריך את מסלולי אספקת המזון והסיוע, במיוחד בעיר מיקולאייב, המשתרעת על שטח גדול, ובכפרים הרבים הפזורים סביבה.
וישנם גם מי שהג'וינט מכנה "העניים החדשים" – משפחות או יחידים מן המעמד הבינוני שהמשבר הכלכלי שהמיטה המלחמה דחף אותם לבקש סיוע לראשונה, שכן מיליוני מקומות עבודה באוקראינה נמחקו והמטבע המקומי צלל בסחרור מטה. מאז שפרצה המלחמה, ראה הג'וינט כ-1,000 "עניים חדשים" יהודים מצטרפים לרשימת מקבלי הסיוע שלו, המונה כ-37,000 נפש.
יהודים עקורים בתוך המדינה, שעברו למקומות שהם מקווים כי הם בטוחים יותר מאשר האזורים שבהם היו בתיהם, הינם קבוצה חדשה ופגיעה נוספת שהג'וינט ונותני סיוע יהודיים אחרים מטפלים בה.
מספר היהודים שחיו באוקראינה לפני המלחמה שנוי במחלוקת. הקונגרס היהודי האירופי אומר כי מספרם הוא לפחות 360,000, ואולם סקר גדול שבחן ב-2020 את הדמוגרפיה של קהילות יהודיות באירופה העריך כי גודלה של הקהילה אינו עולה על 47,000 נפש. מקבלי הסיוע היוו נתח נכבד מן הקהילה אפילו לפני המלחמה.
מצב הדברים רק יחמיר וילך, לדברי הרב מאיר סטַמבּלר, יושב-ראש הפדרציה של הקהילות היהודיות באוקראינה, שהוא ארגון המסונף לחב"ד.
"ברור שרבים עומדים לשקוע בעוני בגלל המלחמה, במהלכה ובמשך השנים הבאות", אמר סטמבלר.
כדי להתכונן למציאות הזאת יהיה צורך להדק כל מיני חגורות, החל ממחיר ההגעה למקבלי הסיוע והסעתם, אמר.
"הפעלת המכוניות החשמליות תעלה שבריר מן העלות של מכוניות שורפות דלק", הוסיף סטמבלר. "זוהי אחת מאותן פעולות שנחוצות בדחיפות עכשיו – והן גם נחוצות כדי להתכונן לבאות".
