(JTA) — אדם אזרי היה מתוסכל מחוסר יכולתו להקל על הסבל בעולם בשל הכנסתו הצנועה כסופר וכמטפל באנשים עם מוגבלויות.
הוא הרהר לא מעט בסטטיסטיקות וברעיונות שאליהם התוודע במהלך לימודיו לתואר שני בפילוסופיה. הוא זכר שקרא, לדוגמה, כי במחיר של אילוף כלב נחייה אחד לעיוורים בארצות הברית, אפשר למנוע מאות מקרי עיוורון בעולם המתפתח.
דרך החשיבה ההיפר-רציונלית הזו סביב נושא הפילנתרופיה זכתה לכינוי אלטרואיזם אפקטיבי, ועם הזמן היא צמחה לתנועה הידועה בקיצור בראשי התיבות א.א. (EA). כמה מחלוציה אף בחרו לפתח קריירה רווחית בתחום הפיננסים וההיי-טק, שאולי לא הייתה עבורם הבחירה הטבעית אך אפשרה להם לתרום יותר מכספם.
אזרי הפך למאמין בתיאוריה, אבל נדחק לשוליים. ואז, יום אחד, הוא חווה את מה שהוא מכנה "רגע אישי של אאוריקה". אזרי החליט לחזור לשורשיו כבנו של רב רפורמי מתל אביב, ולהפיץ את תורת הא.א. בעולם היהודי, ובעיקר בקרב מיליוני החברים בתנועה הרפורמית ברחבי העולם.
"פתאום זה היכה בי, שלתנועה הרפורמית יש פוטנציאל מטורף ובלתי מנוצל להציל אלפים רבים של בני אדם, רק באמצעות הסברה של מהות הנתינה האפקטיבית", נזכר אזרי.
הוא "חפר" ללא הפסקה לאביו, הרב מאיר אזרי, ולרגע שקל לפנות ללימודי רבנות בעצמו. אך הוא זנח את הרעיון והתמקד בחיבור בין תנועת א.א. לזרוע הבינלאומית של התנועה הרפורמית, האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת (WUPJ). אזרי מצא בן ברית בנשיא WUPJ, הרב סרחיו ברגמן, והארגון החליט עד מהרה להעניק לו חסות, ואף שילם לו משכורת עבור עבודתו.
במהלך השנה האחרונה, אזרי הציג את יוזמת האלטרואיזם האפקטיבי שלו בפני כמאה רבנים, והצליח לשכנע 37 קהילות רפורמיות לתרום לפחות 3000 דולר לעמותות שדורגו בידי תנועת א.א. כמשפיעות ביותר, כאלו שמסייעות לעניי העולם המתפתח. על פי החישובים של תנועת א.א, הצלת חייו של אדם אחד עולה 3000-5000 דולר.
"היהדות המתקדמת מלמדת אותנו לעשות תיקון עולם, לנקוט פעולה קונקרטית שתוביל לשיפור העולם ולתיקון עוולותיו", הסביר ברגמן. "באמצעות הקריאה הזו, אנחנו לא רק עושים את מה שמכתיבים לנו הלב והערכים שלנו, אלא נוהגים ביעילות ומתוך תחושת אחריות להצלת חיים".
נראה שפילוסופיית הצדקה הזו קונה לה אחיזה בעולם היהודי, דווקא כשאחד האנשים המזוהים איתה במיוחד — גם הוא במקרה יהודי — שקוע עד צוואר בשערוריות.
סם בנקמן-פריד בנה אימפריית קריפטו ששווה מיליארדים, וצבר הון שאותו התחייב לתרום למטרות כמו בינה מלאכותית, מאבק בסכנות ביולוגיות ומלחמה בשינויי האקלים, הכול בהתאם לקריטריונים שפיתחו חסידי האלטרואיזם האפקטיבי.
אלא שלפני מספר שבועות, הונו של בנקמן-פריד התנדף על רקע חשדות להתנהלות פיננסית פסולה ולאי סדרים בניהול החברה שלו, FTX, בורסת מטבעות קריפטוגרפיים ששוויה עמד על 32 מיליארד דולר לפני שרצף של משיכות הביא אותה בסופו של דבר לחדלות פירעון. הרשויות כבר חוקרות החשדות נגד בנקמן-פריד והוא עלול לעמוד בפני עונשים פליליים על חלקו בפרשה.
בעקבות קריסת FTX, בנקמן-פריד רמז שגם החיבוק שהעניק לתנועת א.א. לא נבעה ממניעים כנים, אלא שימשה טקטיקה לחיזוק שמו הטוב.
אבל זה לא מרתיע את אזרי ואת האיש שמאחורי יוזמה נוספת, של קבוצת קריאה מתפתחת בשם אלטרואיזם אפקטיבי ליהודים; שניהם סבורים ששערורייה כמו זו לא אמורה להכתים את העקרונות הבסיסיים של התנועה.
"בין אם תקראו לזה א.א. או סתם תרומה ישירה לבריאות ולפיתוח גלובליים, זה לא משנה שום דבר", כך לדברי אזרי. "הרעיון הבסיסי הוא לתמוך בארגוני הצדקה הנפלאים הללו, ואני לא חושב ששערוריית ה-FTX משנה משהו. כילות נגד מלריה, חלוקת תוספים כמו ויטמין A ומתן חיסונים זו עדיין דרך סופר חסכונית לעזור לאחרים, וזה מגובה בראיות".
בשיחות עם רבנים סביב האופן שבו תנועת א.א. משתלבת עם מטרות הצדקה של קהילתם, אזרי מרבה לצטט את הערך היהודי של תיקון עולם, המשמש לא פעם לשכנוע אנשים לתרום לאחרים. הוא מסביר כי תרומה לעמותות עם רקורד מוכח היא דרך מעשית למלא את המחויבות היהודית הזאת.
חשיבה מסוג זה דיברה מאוד גם אל לבו של סטיבן פינקר, פסיכולוג נודע מאוניברסיטת הרווארד, שתמך ביוזמתו של אזרי. בדיון מוקלט עם אזרי ואחרים בשנה שעברה, נזכר פינקר בחינוך הרפורמי שלו, שכלל לימודי יהדות, קייטנה ותפילות בבית הכנסת.
"הדבר הזכור לי במיוחד הוא עד כמה החינוך הדתי שלי נשמע כמו קורס בפילוסופיה של המוסר באוניברסיטה", הסביר פינקר. "טחנו המון דילמות מוסריות".
בבגרותו, חזר פינקר ללימודי היהדות סביב נושא הצדקה, ובפרט לתורתו של הרמב"ם, תוך שהוא בוחן את הרעיונות הללו דרך הפריזמה של האלטרואיזם האפקטיבי. כך, למעשה, החל לתהות כיצד משליכה על חיינו התמקדותו של הרמב"ם שבחן את הצדקה על בסיס מניעיו של התורם. התמקדות שכזו, סיכם פינקר ואמר, לא מובילה בהכרח לתוצאות הטובות ביותר עבור מקבל הצדקה.
"השאלה המרכזית במתן צדקה, בסופו של דבר, היא האם אתה משפר את מצבם של הנתרמים?" לדבריו.
בפאנל עם אזרי ופינקר השתתף גם מי שנחשב לאחד מהוגי הדעות הראשונים של תנועת א.א., פיטר סינגר, יהודי שסבו נספה בשואה, ומרצה לביואתיקה באוניברסיטת פרינסטון. החל משנות השבעים, סינגר כתב סדרת ספרים שבהם קרא לגישה תועלתנית לאתיקה, וטען שעלינו לוותר על מותרות ולהקדיש את כספנו להצלת חיים.
שיעורם הגבוה של היהודים בתנועה משך את תשומת לבו של חסיד א.א. הנלהב בן שיפמן, עורך דין סביבתי שעובד עם הממשל הפדרלי בוושינגטון הבירה. לפני כשנתיים, הציע שיפמן להקים קבוצה של תומכים, בתקווה להצמיח את התנועה עוד יותר. בפוסט שפרסם ברשת, פירט שיפמן את תולדות המעורבות היהודית בתנועה, ועל מושג הצדקה בראי היהדות.
כיום, שיפמן עומד בראשה של קבוצה בשם ׳אלטרואיזם אפקטיבי ליהודים׳. תוכנית הדגל של הארגון כוללת קורס מקוון בן שמונה שבועות של קבוצת קריאה ודיונים עם מנחים ייעודיים שבה משתתפים כעת כשבעים איש. בנוסף ישנה גם תוכנית של ארוחת שבת המאפשרת מפגשים לא רשמיים בין הפעילים.
שיפמן סיפר כי המשתתפים דנים למשל בשאלה כיצד הרעיונות הפופולריים של תנועת א.א. מתחברים למסורות ולתפיסות היהודיות, וחושבים יחדיו על דרכים להפיכת התנועה לפופולרית יותר בקהילה היהודית. "יש פתיחות רבה בקהילה לכמה מהרעיונות של האלטרואיזם האפקטיבי, והזדמנות לשיתוף דרך מעגלי נתינה בבתי הכנסת או לתרומה לעמותות צדקה אפקטיביות במהלך החגים", הסביר שיפמן בראיון.
אבל בתוך הקהילה היהודית הרחבה יותר, עדיין ניטש ויכוח סביב מידת ההשפעה שיכולה או צריכה להיות לא.א. על עולם הפילנתרופיה היהודית.
אנדרס ספוקויני, נשיא ומנכ"ל Jewish Funders Network, התייחס לשאלה בספקנות במאמר שפורסם לפני יותר משנתיים. הוא יצא נגד "יבוא נטול ביקורת של ערכים והשערות" בנושא האלטרואיזם האפקטיבי, ששם דגש על "ההיגיון הקר" באופן שנשמע מנותק מהטבע האנושי.
בראיון שנערך לאחרונה, הדהד ספוקויני חששות דומים, וציין כי ראייה רציונלית טהורה של גמילות חסדים תביא לקיצן של תוכניות אהובות כמו PJ Library, המספקת ספרי ילדים בחינם למשפחות יהודיות, כי אולי הן לא מצילות חיים אבל כן תורמות לחיזוק התרבות ותחושת הזהות של הקהילה.
הוא גם חושש שהתמקדות רבה מדי בראיות מוחשיות להשפעת התרומה תמנע מימון של רעיונות חדשים. "רעיונות יצירתיים שכוללים גם מידה של סיכון לא נולדים לרוב מתוך הערכת צרכים רציונלית", הסביר האיש. "זה דורש חזון טרנספורמטיבי שחורג מעבר לזה".
אבל ספוקויני נשמע גם פתוח לרעיון שמאחורי הנתינה האלטרואיסטית. הוא אמר שכל עוד התנועה לא מנסה להחליף את הפילנתרופיה המסורתית, היא יכולה לשמש כלי ניתוח שימושי עבור התורמים. "אם תורמים רוצים ליישם חלק מהעקרונות של א.א., הייתי אומר שזה רעיון מבורך", אמר ספוקויני. "אני עדיין מחכה לראות אם זה סתם טרנד חולף או משהו רציני שישולב הלכה למעשה בפילנתרופיה".
