(JTA) – הסיבוב הסופי בבחירות לנשיאות ארגנטינה שיתקיים בסוף החודש, יפגיש שני מועמדים: מאוריסיו מקרי, הנשיא השמרן הראשון שנבחר במדינה זה עשרות שנים, ואלברטו פרננדז, ממפלגת שמאל עממית.
על פניו, המצב אינו נראה מבטיח עבור מקרי. הוא זכה בסיבוב הראשון של הבחירות רק ב-32 אחוזים לעומת 47 אחוזים מהקולות בהם זכה פרננדז.
פרננדז מביא עמו לזירה שם מוכר כמועמדתו לסגנות הנשיאות: כריסטינה פרננדז דה קירשנר, שכיהנה כנשיאת ארגנטינה במהלך שתי כהונות.
קירשנר הייתה נשיאה מ–2007 ועד 2015, והובסה בקלפי לאחר גל של האשמות בשחיתות. בשנה שעברה הוגש נגדה כתב אישום באשמת קבלת שוחד מחברות בנייה והחקירות בעניינה נמשכות.
עבור הקהילה היהודית בארגנטינה ובעולם כולו קירשנר מוכרת גם כמי שמילאה תפקיד מרכזי בטיוח חקירת הפיגוע שאירע ב–1994 במרכז הקהילה היהודיתAMIA בבואנוס-איירס, בידי טרוריסטים של חיזבאללה שמומנו על ידי איראן. בפיגוע נהרגו 85 איש ומאות נפצעו.
כחברת קונגרס, עמדה ב–1999 קירשנר בראש וועדה לבירור וחקירת המקרה, אולם בתקופת כהונתה השנייה כנשיאה היא חתמה על מזכר מעורר מחלוקת עם איראן, אשר איפשר לנאשמים להישפט במדינתם. בחוגים מסוימים הסכם זה התפרש כעדות לכך שארגנטינה שיתפה פעולה עם איראן במטרה למנוע ענישה מהמעורבים בפיגוע. לעומת זאת טענו אחרים כי ההסכם עם איראן היה אמצעי חוקי להצפת העניין בזירה הבינלאומית.
הפרשה הסתבכה עוד יותר כאשר הפרקליט היהודי שחקר את העניין, אלברטו ניסמן, נמצא מת בדירתו ב–2015, יום אחד בלבד לפני שאמור היה להציג את ממצאיו. השאלה אם היה זה רצח או הייתה זאת התאבדות עודנה מפלגת את דעת הקהל בארגנטינה. (דוח רשמי ארגנטיני קבע שמדובר ברצח).
כל הנסיבות האלה מובילות לכאורה למסקנה שהקהילה היהודית בארגנטינה צפויה להתנגד לקירשנר, אבל בפועל העמדות בקהילה כלפי המירוץ שלה לסגנות הנשיא הן מגוונות.
בעוד המועמד מקרי מצדד בשוק חופשי ובקפיטליזם, פרננדז וקירשנר מייצגים גוונים שונים של פרוניזם, מונח שמקורו בשמו של נשיא ארגנטינה בעבר חואן דומינגו פרון. המחנה הפרוניסטי כולל תנועות שונות אבל לרוב מייצג מדיניות חוץ אנטי-אימפריאליסטית, מעורבות רבה של המדינה בחיי אזרחיה, בעלות ציבורית על ענפי התעשייה וקשרים הדוקים עם וועדי העובדים.
החברה הארגנטינית מפולגת בין תומכי הפרוניסטים לבין המתנגדים להם. השסע הפוליטי הזה אפילו זכה בשם משלו – la brecha , "הפער". לדעת מומחים לפוליטיקה ארגנטינית, הפער הזה חוצה גם את הקהילה היהודית, ומשפיע על התפיסות של הקהילה כלפי פרשת הפיגוע ב-AMIA. "ארגנטינה אינה דומה לארה"ב שבה רוב היהודים מצביעים למפלגה אחת", אמר אריאל קרנגל, ראש פדרציית מכבי הארגנטינית, שבה מאוגדים יותר מ-40 מוסדות ספורט ומרכזים יהודיים. "לכן לא יכול להיות כאן משהו שאפשר להתייחס אליו כ׳קול היהודי׳".
הקהילה היהודית בארגנטינה מונה כ-200,000 יהודים, רובם ממוצא מזרח אירופי, והיא הגדולה באמריקה הלטינית. בניגוד לקהילות הקטנות יותר במדינות כמקסיקו או קולומביה, שבהן חלק גדול מהקהילה משתייך למעמד הבינוני-גבוה ונוטה להצביע לשמרנים, יהודי ארגנטינה מעורים היטב באוכלוסייה המקומית ורובם נמנים עם מעמד הביניים. כמו אחרים במעמד זה, יהודי ארגנטינה ספגו פגיעה משמעותית בכיסם בגלל ההתדרדרות במצב הכלכלי בארצם.
מערכת הבחירות של מקרי התמקדה בהקלת העוני ובאישוש המצב הכלכלי של ארגנטינה. אולם תקופת כהונתו התאפיינה באינפלציה גבוהה ובפיחות של מטבע הפזו. כתוצאה מהמשבר הוא משך אשתקד סכום חסר תקדים של 57 מיליארד דולר מקרן המטבע הבינלאומית. בעיני רבים נכשל מקרי בתפקידו: בשנה שעברה הידרדרו 3.7 מיליון ארגנטינים מתחת לקו העוני, וכיום יותר מ-35 אחוזים מאוכלוסיית המדינה נחשבים עניים.
"שמעתי על ארגוני סיוע יהודיים רבים, שנאלצים להושיט סיוע לעניים מרודים," מספר ליאונרדו שוורצשטיין, מרצה לכלכלה באוניברסיטה האוטונומית של בואנוס-איירס. "נראה לי שכמו אצל כל תושבי המדינה, הקהילה היהודית עוברת תקופה קשה".
מדיניותו הכלכלית של מקרי אולי אינה זוכה לתמיכה, אבל בקהילה היהודית התרשמו מהלחץ שהפעיל כדי לקדם את חקירת הפיצוץ ב-AMIA. ב-2016 נפגש מקרי עם משפחתו של ניסמן ביום השנה למותו. השנה הוא היה לנשיא הראשון בארגנטינה שאירח ראש ממשלה ישראלי במדינתו. הוא פתח את השוק הארגנטיני לחברות סטארט-אפ ישראליות וקידם שיתוף פעולה הדוק יותר בין המדינות.
בנוסף, מקרי נתפס בציבור כמקורב יותר לקהילה היהודית הממסדית. לאחרונה אירח במעון הנשיא אירוע לציון יום השנה ה-25 לפיגוע במרכז הקהילה היהודית. האירוע סוקר בהרחבה ומנהיגי האגונים היהודיים המרכזיים הוזמנו לחלוק את בימת הנשיאות עם הנשיא מקרי.
בממשלתו של מקרי מכהנים גם אישים יהודים בעלי עמדות במוסדות הקהילתיים כמו השר לענייני הסביבה, הרב סרג'יו ברגמן, הידוע כמבקר נחרץ של המזכר שנחתם עם איראן, ותת-השר לענייני זכויות האדם ופלורליזם תרבותי, קלאודיו אברוז', לשעבר מנכ"ל הארגון היהודי DAIA .
"מבחינת היחסים עם ישראל", אומרת גבריאלה גולדברג, ששירתה בשגרירות ישראל בארגנטינה בתקופת כהונתה השנייה של קירשנר, "כריסטינה אימצה אידאולוגיה שמאלנית דרומית שהייתה רווחת בשנות השבעים, ושאינה מובילה בהכרח ליחסים קרובים עם [ישראל]. אבל, [אלברטו] פרננדז אינו כריסטינה, וייתכן שזה לא יהיה אותו הדבר".
גם בסביבתה של קירשנר יש גם נוכחות יהודית בולטת, בעיקר של יהודים מרקע חילוני, לא-מפלגתי, אומר הסוציולוג והעיתונאי חורחה אלבאום. בין אותם מקורבים יהודים נימנה אקסל קיסילוף , שהיה השר לענייני כלכלה במהלך נשיאותה של קירשנר וככל הנראה ייבחר לראשות מחוז בואנוס-איירס.
"לאור העובדה שאנחנו מהווים פחות מ-0.7 אחוזים מהאוכלוסייה, הרי שהיהודים בממשלות מקרי וקירשנר נהנים מייצוג-יתר," אומר אלבאום, שהוא גם מייסד Llamamiento Judío, (היעוד היהודי), תנועה פרוגרסיבית יהודית בת כ-7000 חברים הנחשבת קרובה מבחינה אידאולוגית לפרוניזם ולקירשנריזם.
כל המרואיינים הסכימו שנושאים העוסקים ביהודים או בישראל, בקרב הקהילה ומחוצה לה, הם בעלי חשיבות משנית למצביעים היהודים והלא-יהודים. הסוגיות הללו אינן מופיעות בהבלטה במערכות הבחירות של שני המועמדים.
אולי הסיבה נעוצה בכך שחרף העובדה ששתי המתקפות הגדולות שאירעו אי-פעם על מוסדות יהודיים באמריקה הלטינית אירעו בארגנטינה (שנתיים לפני הפיגוע ב-AMIA נהרגו 20 איש ויותר מ–200 נפצעו בפיגוע בשגרירות ישראל), מרגישים היום היהודים בטחון בארגנטינה. "למרבה המזל, כיום האנטישמיות בארגנטינה אינה מתבטאת בחיי היום-יום", אומר קרנגל. "יהודי ארגנטינה יצביעו בראש ובראשונה כארגנטינאים".
